|
|
Page:10
במדרש מאוחר יותר ובתלמוד הבבלי יודעים לספר בדיוק מהי הדרשה שהשמיע יעקב בשמו של ישו הנוצרי . על כל פנים , הנוסח בתוספתא הנו מאלף ומאשר את אשר ההיגיון מחייב . לפי הרצף הסיפורי , ר' אליעזר מתוודה ששמע ונהנה מ"דבר תורה " שנמסר מפי אומרו - ישו - והדבר התקבל על דעתו . לי ברור שסיפרו סיפור זה כדי להניא יהודים כשרים מלשאת ולתת עם הנוצרים , ובמיוחד בדברי תורה . כי הרי מי לנו גדול מר ' אליעזר בן הורקנוס , ואף הוא נתפס על - ידי השלטונות הרומיים בחשד של מינות , מפני שהיטה אוזן לפירוש אחד משלהם . יש להניח שסיפור זה ודומים לו שימשו כאזהרות לאותם יהודים שרצו להמשיך בדו - שיח ובדו - קרב עם הנוצרים על אודות כתבי הקודש . אותו מדרש מאוחר יותר - קהלת רבה - מספר מפורשות על תנא אחד ש"הוו המינין מתעסקין עמו והיו שואלין אותו ומשיב , שואלין אותו ומשיב " ( פרשה א , ח ) , ממש כדוגמת הוויכוחים של ימי - הביניים . ואף אבות הכנסייה , מצדם , מעידים שהתקיימו דיונים וויכוחים בינם לבין היהודים . נשמע את עדותו של אוריגנס , שחי בקיסריה בשנות השלושים והארבעים של המאה השלישית , הדן בפירושה של המלה " פסח". וכך הוא כותב בחיבורו " על הפסח"( 1 Peri Pascha ( : ואם מישהו מאתנו , בפגשו את היהודים , אומר בפזיזות שהפסח נקרא על שם הסבל של המושיע , הם צוחקים ממנו כמי שאינו מבין מה משמעות המלה , כשהם סבורים שכיהודים הם מפרשים נכון את השם 13. אוריגנס ניסה להקפיד שהנוצרים לא יהיו לצחוק בכך שהם נזקקים לפרשנות מוטעית של העברית , כשהם מתווכחים עם היהודים . במקרה שלנו , הנוצרים זיהו את קרבן הפסח עם " קרבנו " של ישו , שאף הוא נצלב בערב פסח , לפי אחת המסורות שלהם . ראיה חותכת הייתה לדידם העובדה שהמלה " פסח " עצמה רומזת לסבלו של המושיע , היות שפשר המלה " פסחא " ביוונית הוא סבל ) Paschein ( . בא אוריגנס כנגדם ואומר שפשוטה של המלה בעברית הוא " מעבר " והוא מקפיד להשתית את המשך הדרשה שלו על ההוראה הנכונה יותר של המלה בעברית . מאידך גיסא , אוריגנס שולח את חציו אף אל עבר היהודים הסבורים שלהם הפירוש הנכון של הפסוק , וטעות היא בידם . הרי הם , לדידו , מבינים רק את המילים , אבל אינם תופסים את העניין , ואילו הנוצרים תופסים את העניין אבל לא מבינים את העברית , אלא את התרגום היווני הקדום - תרגום השבעים . הדילמה של אוריגנס היא מיוחדת לאב - כנסייה מלומד , החי בקירבת מקום ולשון ליהודים . מאה וארבעים שנה לאחר מכן יבוא הירונימוס , היושב בבית - לחם , ויתרגם את המקרא תרגום לטיני חדש , המושתת על נאמנות למקור העברי - תוך אמונה ב"אמיתות העברית". 14 לפחות אחד המניעים ,
|
|