|
|
Page:8
הייתה רחבה יותר , והיא - להבליט בצד המיוחד והשונה גם את המשותף בגישותיהן של שתי הדתות לכתבי הקודש . ההשוואה וההנגדה מעמידות אותנו על דיוקנו של העולם הרוחני והתרבותי של המאמינים בשתי הדתות . סוג רביעי של מחקרים היה מחקר משווה ורחב , שעניינו לתאר את המגעים וההשפעות ההדדיות בין שתי הדתות . כדאי להזכיר כאן את סידרת מאמריו של שמואל קרוים ב"הצופה האנגלי", שהופיעו לפני כמאה שנה 6. אלו הן עיקרי הגישות , והשיקולים שעמדו מאחוריהן , ש"הצדיקו " במעט או בהרבה את ההזדקקות לחומר כה זר לעולמם של חז"ל . יש בכוחם של טיעונים אלה להשיב לשאלתו של המתעניין בתחום , שהעיסוק בכתביהם של אבות הכנסייה אכן נחוץ . אבל לא די בכך . אינו דומה מחקר שנעשה על - ידי מי ש"כפאו שכלו " למחקר שנעשה מתוך הזדהות אמיתית עם דרך המחקר , וכאן ראוי להאזין לדבריו של אחד מחלוצי חכמת ישראל , ר' שלמה יהודה ליב רפאפורט , ( הנודע בכינוי החיבה - שי"ר ) , כשדן בשאלה של לימוד מקורות לא - יהודיים . וכך כתב : . ופן יאמרו קצת מאחינו בני ישראל היראים : מה לנו ולהם ? והזמן קצר והמלאכה מרובה כבר לחקרי העניינים של עם ישראל אחינו בדת ובמשפחה , ולמה נשתמש בזמן היקר והנייר , היקר גם כן כעת , אל עניינים מוזרים ולהם כבר כמה חוקרים מיוחדים ? עליהם נשיב [ ... ] כי כאשר נטעה ההשגחה העליונה בכל אדם אהבת עצמו לקיום גופו , כן נטעה בו אהבת זולתו וגם היא לקיום גופו , ואם לא יאהב מאומה את זולתו לא תועיל לו אהבת עצמו , כי אז יהיה בודד ונפרד ולא יוכל להשלים גם צרכי עצמו [ ... ] וכן במהלכי החקירה על ענייני אומתנו נצטרך הרבה לקחת עזר בהן מסופרים זולתנו , ואחרי כי ניקח , מוכרחים אנו גם לתת איזה פעמים 7... היום כבר אפשר לטעון דברים יפים אלה ולהכריזם בחוצות , ללא נימה אפולוגטית , מכיוון שחכמת ישראל כבר הוכיחה במאה וחמישים השנים האחרונות שיש בידה להאיר את מפרותנו באור יקרות , וכוחה רב לה לתאר תיאור נאמן ומרשים את קורות ישראל . הגדיל לעשות הפרופסור לוי גינצבורג , במפעלו הכביר אגדות היהודים ( בשבעה כרכים , שהחלו להופיע באנגלית ב - 1909 ותורגמו לעברית החל מתשכ"ד ) . אוצר בלום זה של אגדות חז"ל ניזון ונבנה מן הדיסרטציה שלו , שנמסרה עשר שנים קודם לכן ונקראה " האגדה אצל אבות הכנסייה"( 1899 ) 8. החוקרים הדגולים שמנינו שטו ולקטו בתרבויות השונות כבני בית , ואילו * כדי להקל על אותם קוראים שאינם מורגלים בקריאה במדרשים , הבאנום כאן בכתיב מלא ( שלא כבמקורות ) . כמו כן ימצא הקורא שבגוף המובאות הוספתי לעתים , בסוגריים מרובעים , תרגום מארמית או מילוי קיצורים המופיעים במדרשים .
|
|