|
|
Page:11
ארבע יחידות מורפולוגיות : רמת עבדת , קמר רמון ומכתשו , הקער של נחל נקרות וקמר הר - עריף - הר - בדד . רמת עבדת בנויה מסלעי משקע צעירים שהורבדו בקער המפריד בין קמר רמון לקמרי הנגב הצפוני . כיוון שבשכבות אלו לא התחולל שינוי טקטוני ממשי ( קמוט , שבירה וכדומה ) , אופייני לה נוף הרמות המפולס , העוקב אחרי קווי השכוב האופקיים כמעט של סלעי האזור . תהליכי סחיפה שפעלו על פני המשטח הגירי של רמת עבדת הותירו בה משארים בצורת הרי שלחן טרפזיים ( עבדת הקדומה נבנתה על הר משאר כזה ) . בעבר הגיאולוגי היו סלעי רמת עבדת דבוקים לאגפי הקמרים של הנגב הצפוני ( חלוקים , חתירה וחצרה ) . אולם עמידותם המורפולוגית של סלעי הגיר והדולומיט הבונים את קמרי הנגב הצפוני גבוהה מזו של סלעי הגיר , החרסית והקרטון של רמת עבדת , ולכן נפתח קו תורפה בין שתי היחידות . תהליכי הסחיפה העמיקו את פרוזדור נחל צין , והתוצאה היתה נסיגה הדרגתית של רמת עבדת כלפי דרום , תוך יצירת מצוק מרשים - מצוק צנים - בשוליה הצפוניים של רמת עבדת . מצוק זה , שהוא מצוק סחיפתי מובהק הנמצא בנסיגה מתמדת דרומה ( תוך הרחבה הדרגתית של בקעת צין ) , יצר הפרש גבהים רב בין רמת עבדת לבין קרקעית נחל צין . וכיוון שנחל צין הוא בסיס הסחיפה לנחלים היורדים מרמת עבדת , התחתרו אליו הללו בעוצמה רבה לעומק , בדרכם לבקעת צין , תוך יצירת קניונים עמוקים ומרשימים , ובהם מעוקים ומכתשות גדולות ( קניון עין מור , קניון נחל עקב , קניון נחל זיק וקניון נחל חוה ) . התחתרות הקניונים הללו חשפה בדופנותיהם ובקרקעיתם שכבות אקויפר ואקויקלוד , ובמספר מקומות גם נביעות מים עשירות יחסית . כיוון הניקוז ברמת עבדת הוא דרום - צפון , בשל נטייתה הקלה של הרמה מדרום לצפון . מעניין לציין כי גם בגבולה המערבי של רמת עבדת , בין נצנה להר חריף , מפותח מצוק מרשים של גיר , המגיע לשיאו במתלולי הר - חרשה - הר - חריף , הצונחים אל מישורי סיני . גם כאן מדובר במתלול של סחיפה ולא של שבירה - ככל הנראה תוצר של הנמכת פני השטח של סיני על ידי אגן ואדי אלעריש העצום . תרומתה של הטקטוניקה לעיצוב נופה של רמת עבדת הוא בקיומו של קו העתק הנמשך לרוחבה - משלוחת נוצה במערב ועד להר סעד במזרח . העתק זה הוא העתק תזוזה אופקי . לאורכו , בנקודות לחיצה וחיכוך אינטנסיביות במיוחד , נוצרו מבני קמוט בולטים המתנשאים בבירור מעל נופה השטוח של הרמה : קמר שלוחת קדש ברנע , קמר הר חמרן , קמוט הר קמר , קמר נפחה וקמר הר סעד . קמר רמון הוא הגבוה ברכסי הנגב ( שיאו בהר רמון - 1,330 מ') ולבו של הר הנגב התיכון . זהו מבנה קמוט גדול , הנמשך מאזור נחל לוץ בדרום - מערב ועד גבעות יועדן שבערבה הצפונית בצפון - מזרח . אורכו כ - 80 ק"מ , והוא הקמר ( אנטיקלינה ) הגדול בארץ . בעוד ממול : הרי אילת
|
|