sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

מפותחת באזור . באזור זה נמצאים גם כמה עמקים קטנים חסרי ניקוז חיצוני . כאן הוקם שדה התעופה עטרות , שהוא היחידי בכל שדרת ההר המרכזית של ארץ - ישראל . מערב הר בית אל בנוי שלוחות ארוכות , בעלות מדרון מערבי תלול , הצונחות אל השפלה בכפיפה עזה . תבליטן חריף , וקשה לתחום קו גבול נופי ברור בינן ובין הרי גפנה שמצפון להן , או בינן לבין השלוחות שמדרום להן , מהרי ירושלים מערבה . הרי ירושלים הם שטח דמוי אכף , שנוצר במפגש קמר ראמאללה וקמר חברון . אזור זה נמוך משאר חלקי הרי יהודה : רומו הממוצע כ - 650 מ'ושיאו קצת יותר מ - 800 מ'. הוא בנוי שלוחות ארוכות , דמויות אצבע , הנמשכות מקו פרשת המים שבאזור ירושלים לכיוון מערב . הן מופרדות זו מזו בערוצי נחלים עמוקים , ותבליטן חריף מאוד . בקו גבעת - יערים - שמורת - המסרק - נס - הרים יוצרות השלוחות כפיפה עזה מערבה , אל השפלה . במזרח הרי ירושלים אין כמעט רצועה במתית ; גם כאן הנוף מבותר . אופיינית לאזור זה רשת ניקוז שאינה שכיחה בנחלי ההר , שכן כיוונה הוא צפון - דרום - אגן הניקוז העליון של נחל שורק עליון , היורד מהר בית אל דרומה , ואגן הניקוז של נחל קדרון העליון , שהוא נחל שנשבה בעבר באפיק הראשי של נחל קדרון . להרי יהודה אופיינית התופעה של הסטת קו פרשת המים מזרחה . הסברה המקובלת על החוקרים היא שבעבר הגיאולוגי היתה חפיפה בין ציר הקמר , שהוא קו פרשת מים גיאולוגי , לבין השיאים הטופוגרפיים של השטח , שהם קו פרשת מים עילי . אך קמר הרי יהודה הוא א - סימטרי , ואגפו המערבי תלול יותר מאגפו המזרחי . היום אין חפיפה כזו , והשיאים הטופוגרפיים של ההר הוסטו מזרחה , למרחק ממוצע של כ - 15 ק"מ משיאו של ציר הקמר . ציר הקמר , כקו פרשת מים גיאולוגי , נשאר קו פרשת מים הידרולוגי , ללא התחשבות בהסטה הטופוגרפית למזרח . תופעה זו מסבירה את שפיעתם הרבה של מעיינות מדבר יהודה , הניזונים מאקויפרים שמקבלים את מימיהם מן המשקעים היורדים ממערב לקו פרשת המים העילי , הטופוגרפי . הר חברון הוא רכס במתי בעל שיפועים תלולים ביותר למערב . במזרחו נמצאים מתלולים לכיוון רמת המדבר , וגבול מעבר אקלימי הדרגתי , אך מהיר , למדבר יהודה במזרח . תחילתו בפסגת הר גלה בצפון , והוא נשען על קמר חברון ויורד במתינות יחסית דרומה עד בקעת באר - שבע - ערד . המעבר מערבה מבמת ההר אל השפלה הוא קצר וחד , ולא בשלוחות תלולות וארוכות , כבהרי ירושלים והר בית אל . צדו המערבי יוצר רושם של מתלול אחיד ומוצק כחומה . תלילותו הרבה של הר חברון יוצרת בו , בחלקים מסוימים , מבנה מצלעות . ההר נפרד מן השפלה בסדרות של עמקי תלם בבסיסו . הר חברון נחלק לשלוש יחידות - משנה : צפון הר חברון , דרום הר חברון וה"ערקוב". צפון הר חברון הוא במה צרה ביותר , שרומה הממוצע כ - 900 מ'ושיאה בחלחול - 1,026 מ'.

כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help