|
|
Page:56
בקירבת חוף הים , פחות או יותר בקו הגיאוגראפי של צדד-לבוא חמת . אין יסוד להשערות השונות לזהותו עם אחד משיאי הלבנון , כגון ג 'בל עבאר 39 ) ו 2 , מ ( ' שממזרח לטריפולי או ג'בל מכמל 3 , 063 ) מי ) מעט דרומית יותר , מה גם שרכסים אלה מרוחקים משפת הים . בעניין זה אפשר להיעזר בתיאור גבולה הצפוני של 'הארץ הנשארת' ( יהוי יג ; ד , ( אשר כללה את האיזור של גבל והגיעה עד אפקה שבגבול האמורי , כלומר , ממלכת אמורו שבצפון לבנון ( וראה להלן , עמי . ( 190 דומה אפוא , כי הור ההר הוא אחת הפסגות הצפוניות המערביות של הרי הלבנון שמצפון לגבל , כגון ךאס ח 8 דז הוא הר תיאו 9 ר 1 סופון המקודש , המתנשא בין גבל לטריפולי . . 4 הגבול המזרחי שתי הנקודות הראשונות , שפם _והךבלה , אינן ידועות כלל . אין להחליף את המקום השני ברבלה הנ"ל שמצפון ללבוא בבקעת לבנון . עין היא אולי 0 ת 3 > ' 3 _ח שבארץ גרי _$ ) שורי , ( הנזכרת במכתבי אל עמארנה ( א"ע , מס' , ( 256 היום ח'ירבת עיון 5 , ק"מ ממזרח לכינרת ומצפון לירמוך . מכל מקום ברור , כי באיזור זה ירד הגבול אל קצהו הדרומי המזרחי של ים כינרת . 'כתף _ים כינרת קן מהי הוא מורד ההר שממזרח לים . משם נמשך הגבול לאורך הירדן עד ים המלח , והגיע אפוא לנקודת המוצא . סי יחזקאל מציין בגבול זה את הפחוות האשוריות הבבליות בנות זמנו , והוא מתאר אותו בין חוךן ודמשק , מזה , ובין הגלעד _וארץ ישראל ( כלומר , שומרון , ( מזה . לים המלח הוא קורא יהים הקדמוני , ' כלומר , המזרחי . בפרטים מסוימים אמנם נותרו ספקות , אך נתברר לנו הקו הכללי של גבולות ארץ כנען בתיאור המקרא ( וראה מפה . ( 8 בצפון נכללו בהם הרי הלבנון והשריון , והגבול עבר בלבוא חמת שמדרום לקדש . בצפון מזרח הגיע הגבול עד קצה המדבר וכלל את סביבות דמשק . כן ברור , כי בגבולות הארץ נכלל גם הבשן . אין אנו יודעים אם בתיאור הקרום נכלל גם הר החורן _';) בל א דרת , ( שהוא מחוץ לגבולות ארץ כנען לפי השקפתו של יחזקאל . משם ירד הגבול דרומה מערבה לעבר ים כינרת , עד בקעת הירמוך , בקירוב . כל הגלעד והחבלים הדרומיים של עבר הירדן לא נכללו אפוא בגבולות ארץ כנען . בדרום הגבול הוא נחל מצרים וקדש ברנע , נווה המדבר החשוב ביותר שבצפון מדבר פארן . כל הנסיונות לפרש גבולות אלה לאור מציאות מדינית או יישובית בתקופה הישראלית העלו חרס . ההתיישבות הישראלית מעולם לא התפשטה למרחקים אלה . אמנם היו תקופות שבהן הגיע השלטון הישראלי עד בקעת הלבנון ועד דמשק , כגון בימי דויד , אך בחוף הפיניקי מעולם לא עבר את גבול צור בצפון . כנגד זה היה הגלעד תמיד חלק מגופו של היישוב הישראלי , ובכל תקופה של התעצמות מדינית נכלל בגבולות שלטונה של ממלכת ישראל . אבל למה לטרוח לפרש את גבולות ארץ כנען על פי ההתיישבות הישראלית אם הם מתאימים בכול לאלה של ארץ כנען שבה נאחזו שבטי ישראל במאה הי"ג לפגי סה"נ ? וזו המסקנה שהגיע אליה מזר במחקרו על גבולות כנען ; במאות הי"ד-הי"ג לפני סה"נ נעשה שמה של ארץ כנען לשמו הרשמי והמקובל של תחום השלטון המצת בארץ ישראל ובסוריה , שהגיע עד גבול ממלכת החיתים בצפון , ובמשמעות זו מופיע השם כנען גם בתיאור הנדון ובמקורות הקדומים האחרים שבמקרא . כל ידיעותינו על כנען המצרית הולמות את תיאור 40 ראה : אנציקלופדיה מקראית , ב , טור 41 . 854 לדעת אליגר ( לעיל , ראה הערה ( 10 : המדובר בגבולותיה של ממלכת דויד , ואילו לדעת נות המדובר בגבולותיו של היישוב הישראלי . 36-51 . קק _0111 , ? 3 \> _, _XXX _^^^ ( 1937 ) , א 1 _^ 1 .
|
|