|
|
Page:43
ב . דרכים ארציות רשת הדרבים הארציות , ששימשו את התחבורה בין חלקיה השונים של הארץ , נקבעה אף היא בעיקר _על פי שתי הדרכים הראשיות שבמערב ובמזרח , ששימשו לצרכים בינלאומיים וארציים כאחד . הדרכים הארציות היו ברובן דרכי רוחב , שחיברו את שתי הדרכים הראשיות זו עם זו . בגלל הקשיים הטופוגראפיים מעטות דרכי האורך החוצות את הארץ מצפון לדרום במקביל לדרכים הראשיות ( וראה מפה . ( 3 דרך האורך הארצית העיקרית היתה מסילת ההר ( שופ' כא : יט _, ( שהתמשכה לאורך רכס ההר מדרום לצפון . בקטע שבין חברון לשכם נמשכה דרך זו לאורך פרשת המים , בקירוב 1 הנחלים העמוקים שמשני עבריה מנעו כל סטייה ימינה או שמאלה . הערים הראשיות שבהר שכנו ליד דרך זו או בקירבתה , כגון דביר , חברון , בית לחם , ירושלים , מצפה ובית אל . הקטע הקרוב לבית לחם נקרא 'ךךך _*< פךתהי ( ברי לה : יט ; מח : ז . ( המסילה שעלתה מבית אל לשכם נזכרת בתיאורה של שילה ( שופ' כא : יט . ( משכם התפצלה הדרך לשני סעיפים ו סעיף מערבי עבר דרך שמרון , דוחן , יבלעם ובית הגן לעמק יזרעאל , וסעיף מזרחי הגיע דרך תרצה ובזק לעמק בית שאן . קטע של הסעיף המערבי שבין יזרעאל לבית הגן , המכונה במקרא בשם ידרך בית הגן , ' עבר _ב'מעלה גורי ( מל"ב ט : כז . ( גם מדרום לחברון התפצלה הדרך לכמה סעיפים . המערבי שבהם ירד דרך דומה ומךמנה לבאר שבע , ומשם המשיך דרומה לסביבת ניצנה לעבר 'דרך שור , ' שירדה מצרימה . הסעיף המזרחי פנה מחברון לעבר _יוו-זה ו 1 < שתמוע וירד לסביבת _ןגךד וחךמה . משם נמשך דרומה ועבר בלב הנגב דרך ערוער , _ץבךת ובאר חפיר לקדש ברנע . בתוואי זה נתגלתה שרשרת של מצודות מימי המלוכה הישראלית , ועל כן יש מקום להניח , שזו 'ךךך האתרים' המקראית , שהוליכה מקדש ברנע לערר ( במי כא : א . ( _דרך אורך שנייה עלתה לאורך השקע העמוק של עמק הירדן מיריחו עד עמק בית שאן . למעשה היו שתי דרכים מקבילות משני עברי הירדן , אך המזרחית היתה חשובה יותר בגלל היישובים הרבים ששכנו לאורכה , כגון אךם , צרתן , סכות , צפון ו ? חל . זו 'ךךך _הכק : ר' שבמקרא ( שמ"ב יח : כג . ( דרך אחרת התמשכה לאורך הערבה מדרום לים המלח וחיברה את צוער ואת תמר עם אילת שבמפרץ ים סוף , ועל כן שמה במקרא 'דרך ים סוףי ( שמי יג : יח ; במ' יד ; בה ; כא : ד ; דב' א : מ ; ב -.א . ( בין שתי דרכים אלו חצץ ים המלח , כי המתלולים הזקופים מנעו מעבר לאורך חופיו . אין אנו יודעים אם בתקופת המקרא כבר התנהלה בו תחבורה ימית , כפי שמסופר על תקופות מאוחרות יותר . אפשר לשער , שקטע הדרך שממזרח לאדום נקרא בשם 'דרך מדבר אדום , ' בדומה ל'דרך מדבר מואב' ( דבי ח : ב . ( במקרא משמש שם זה — כנראה בטעות — במקביל ל'דרך אדום' ( מל"ב ג : ח , כ . ( יש מקום להניח , כי הדרכים שהוליכו מיהודה לאדום ולמואב נקראו ידרך אדום' ו'דרך מואבי , וכי הדרכים במדבר שממזרח להן נקראו 'דרך מדבר מואב' או 'דרך מדבר אדום . ' דרכי אורך נוספות בעלות חשיבות היו גם בשפלת יהודה , שבה הקשיים הטופוגראפיים אינם כה רבים ואין מעצור לפני התנועה לכל עבר . חשיבות מיוחדת נודעה לדרך שעלתה מלכיש לעמק אילון והתמשכה ממזרח לרכס שעליו שכנו מורשת גת ( תל גודד / תל אל ג'ךיךה ) ועזקה . בימי מלכי יהודה נבנתה ליד דרך זו מצודה חזקה ( _ח'ירבת ךסם זךך'בע הדרומית , ( 34 ראה 109 .- . ק 1 , / £ / , _\ ( 1960 ) , ח 810 ל , ' \! . ץ 5 ג את המצודה הזאת , שתכניתה דומה לזו של מצודות קדש ברנע וחורכת עוזה ( חירבת עיזה , ( גילה ל"י רחמני . ראה : ידיעות , כדו ( תשכ"ד , ( עמי . 214-209
|
|