|
|
Page:41
מקבילים . לאורך עבר הירדן יש פרשת מים כפולה _; רוב הנחלים היורדים מרמת ההר מערבה הם קצרים , ופרשת המים ביניהם ובין היובלים המזרחיים מרוחקת 25-20 ק"מ מן הערבה ומעמק הירדן . לעומת זה יש ארבעה נחלים גדולים , שיובליהם באים ממרחק רב יותר וזורמים באפיק עמוק לאורך 50-40 ק"מ . נחלים אלה , המחלקים את עבר הירדן לחלקיו הגיאוגראפיים השונים , הם _הלךמוך ( ששמו נזכר לראשונה במשנה , ( ה _? בוק , האךנון ונחל זרד . הדרך המקיפה אפיקים עמוקים אלה עוברת בתוואי נוח במרחק 50-40 ק"מ מן הערבה , ולאורכה עוברת היום מסילתיברזל . חסרונה של דרך זו הוא , שהיא עוברת , למעשה , במדבר . המסלול המערבי , לעומת זה , נמשך לאורך פרשת המים המשנית . יתרונה הוא , שהיא עוברת לאורך יישובים ומקורות מים , אך חסרונה הוא , שיש בה מעברי חצייה קשים באפיקי הנחלים הגדולים . המקורות השונים ושרידי היישובים העתיקים מוכיחים , כי ברוב התקופות היה התוואי המערבי העיקרי , ומעברי הנחלים — כגון המסילה בארנון — זבו לטיפול מיוחד . ברבת עמון נפגשים שני המסלולים , ומכאן חשיבותה הרבה של עיר זו לשליטה על ידרך המלך . הואיל רדרך המלך עברה בקירבת המדבר ובאזורים שבהם השלטון והיישוב לא תמיד היו קבועים , שימשה בראש וראשונה נתיב לנוודים . ואכן , המקורות החיצוניים הקדומים מספרים רק מעט מאוד על מסעות שהתנהלו לאורכה , ואת הידיעות המעטות עליה אנו שואבים , למעשה , מן המקרא . מסע קדום ביותר בידרך המלך מתואר בברי יד , אף שהכרונולוגיה הקושרת את המסע הזה עם אברהם עדיין לוטה בערפל . במסעם לערי הכיכר עברו ארבעת מלכי הצפון בעבר הירדן מצפון לדרום : מבירת הבשן עשתרות וקךנים שכנתה — שירשה את מקומה של עשתרות בתקופה מאוחרת יותר — הגיעו אל העיר הם שבצפון הגלעד , 6 ק"מ מררום מערב לבית אךבאל / אךבד ; אל שוה קךיתים שבמישור מואב , הלוא היא קריתיים שברשימת ערי ראובן ( יהר יג : יט ;( אל הר שעיר יעד איל פארן אשר על המדברי , שהיא , כפי הנראה , אילת , השוכנת בגבול מדבר פארן רחב הידיים . היתה זו הנקודה הדרומית ביותר של המסע , וממנה שבו יאל עץ משפט הוא קדש ( בךנע . ( בתיאור המסע נזכרות אפוא רק הבירות או נקודות מפתח בחבלים הראשיים של עבר הירדן — הבשן , הגלעד , מישור מואב ושעיר אדום — עד נקודת המפתח שבדרום ; אילת . קרניים ועשתרות שכנו ליד ידרך המלך / והם שכנה בקירבתה . קריתיים היתה , כנראה , מערבית יותר ( אל קךלאת , ( ואילו זהותה של שווה הקדומה אינה ידועה . בתיאור מסעם של בני ישראל מקדש ברנע לעבר ערבות מואב מול יריחו נזכרות תחנות שונות בחלק הדרומי של 'דרך המלך . בני ישראל ביקשו רשות _לעבורב'דרך המלך ) ' במיכ : יז ; כא : כב , ( וכאשר הושבו פניהם ריקם , הלכו 'דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום' ( במי כא : ד , ( כלומר , מאילת עלו לקצה הדרומי של אדום ומשם המשיכו לאורך גבול המדבר במסלול המזרחי , המכונה ידרך מדבר מואב' ( דבי ב : ח . ( מלבד זה נשתמרו במקרא שמותיהן של במה תחנות מסע לאורך _'דרך המלך ; צלמונה , 3 ונון , אובות , _עיי ה _/ גבךים שבגבול מואב , דיבון גד , עלמון ךבלתימה , הרי העברים לפני נבו וערבוית מואב על לךךן ירחו . מקדש ברנע ירדו בני ישראל בקו ישר אל הערבה , מן הסתם לאורך נחל צין ( ואדי פקךה , ( חצו את הערבה בסביבת עין חצבה ( עין חצב י ת _>? רי , ( ומשם עלו דרך פונון , בקירבת העיר נחש — הנרמזת , כפי הנראה , בסיפור על נחש הנחושת ( במי כא : ר-ט ) — והגיעו אל _'דרך המלך' באדום התיכונה , מדרום לבצךה ולסלע . משם פנו לאורך 'דרך המלךי צפונה ועברו את נחל זרד , 30 דיון על מסלול מסע זה ראה להלן , עמי / 164-163 וראה גם מפה . 20
|
|