|
|
Page:37
קטע זה מבליט את חשיבותה המיוחדת של אפק כנקודת מפתח של _'דרך הים . ' בשפלה היו כמה סעיפים לידרך הים _; האחד בקירבת החוף ואחרים מזרחה יותר . ברשימת תחותימס נזכרים המסלול מחוז יפו-גת - ) רמון _, ( הנמשך בקירבת החוף , והמסלול גת-לוד-אונו-אפק שממזרח לו . הירקון היה מכשול רציני לתנועה בדרכים ואילץ את הסעיף המערבי לנטות מזרחה , מקום שם התאחדו שני הסעיפים . מטעם זה נזכרת אפק בתיאורים רבים של מסעות מלחמה ושימשה נקודת מוצא למסעות הפלשתים ( שמ"א _די . א ; כט : א . ( במקורות האשוריים ובמקרא כלולות ידיעות נוספות על שני סעיפי 'דרך הים' בין אשדוד ובין הירקון . ליד הסעיף המזרחי מדרום ללוד שכנו גת גתים ( ך אס אבו חמיד שליד רמלה , ( גבתון ( תל גבתון / תל מלאת , ( עקרון ( תל מקנה / חיירבת אל מקנע ) וגת ( תל צפית / תל _א צאפי . ( בדרך זו עלה סךג 1 ן לאשדוד והודיע , שכבש את אשדוד , את גת ואת אשדוד ים . בקו דומה התקדם עוזיהו : 'ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד' ( דה"ב _כוי . ו . ( לגבתון נודעה חשיבות רבה , בהיותה נקודת מפתח בסעיף המזרחי של 'דרך הים ; בקצה ממלכת עקרון הפלשתית , שהיתה סלע מחלוקת בין ישראל לפלשתים ( מל"א טו : כז ; _טז.- ט . 0 סנחריב , לעומת זה , עלה בסעיף המערבי , כבש את יפו ואת הערים שבעורפה ; בית ךגון , ויני ברק ואז 1 ר , רובן ערי נחלת דן ( יהו' יט ; מה . _< משם המשיך דרומה והיכה את המצרים במישור אלתקה ( תל א שלאף שמצפון ליבנה . ( אחר כך פנה מזרחה לנחל שוךק וכבש את תמנה ( תל בטש / תל אל בטאשי ) ואת עקרון . מאפק צפונה לאורך השרון היה , למעשה , רק תוואי מזרחי של הדרך , שנמשך למרגלות ההרים , במרחק של 15 ק"מ מן החוף . חלקיו המערביים של השרון היו מלאי יערות , ביצות וחולות , שהיו מכשול קשה לתנועה בדרכים . תיאור מאלף של קטע זה מופיע בתיאור המסע ה'שניי שערך אמנחןזפ הבי , בנו של תחותימס הגי , בארץ כנען 1428 ) לפני סה"נ , בקירוב . ( העיר הראשונה שכבש במסע היתה אפק . משם המשיך לעבר העיר יחם , אך בדרכו סטה מערבה וכבש שני יישובים ממערב לשובה ולקח מהם שלל רב , בייחוד מקנה וצאן . מיחם המשיך צפונה , ושוב פנה לעבר שתי ערים מערביות יותר : מגדל ואדרן . בתיאור זה בולט התוואי העיקרי של הדרך , שעבר מאפק לגת , דרך שוכה ויחם . מגת ערך אמנחותפ פשיטות שוד על היישובים המערביים שבאזורי היערות והביצות . באותו המסלול עבר גם פרעה _עזישק בשובו מן העמק דרומה במסע שערך לארץ ישראל בשנת , 924 בקירוב . שישק מזכיר ברשימתו את ( 32 ) ערונה ( תל עירון / ח'ירבת עארה ( 33 ) ;( בורים ( ח'ירבת בורין ( 34 ) ;( גת פדלה ; ( 35 ) יחם ; ( 38 ) שוכה . מן השרון פנתה 'דרך היםי צפונה מזרחה , לעבר עמק יזרעאל , אף שהיו זמנים שבהם היה גם סעיף שני , שהמשיך במישרין לעמק עכו לאורך רכס הכרמל . סעיף זה עבר ליד דאר ( תל דור / חיירבת _אל בךג' שליד טנטוךה , ( שהיתה הנמל החשוב ביותר בשרון מאז ראשית התקופה הישראלית . ואולם , המעבר בדרך זו היה קשה בגלל היערות , הביצות והחולות שבחלקו המערבי של עמק עכו , ולבן מעטות מאוד הידיעות על השימוש בה . סעיף זה החל לשמש רק בשלהי התקופה הכנענית , עם עלייתן של דאר ושל ערי נמל אחרות — כגון תל _אבו הואם שבשפך הקישון — כתחנות לספנות המתפתחת ועם התרופפות הבטחון בדרכים הפנימיות של הארץ . תעודה ראשונה ויחידה המתארת מסע שעבר בסעיף המערבי היא רשימתו של רעמסס הבי שנתגלתה בעמאךה . ברשימה זו נזכרות ערים אחדות לאורך החוף ! ( 66 ) רפיח ( 67 ) 1 שרוחן ? 12 ראה : 286 . ק £ 7 , א 13 _4 שם , עמי 287 ואילך . 14 בי מזר , ידיעות , כד ( תש"ב , ( עמי . 16-15 15 יי קרמון , ידיעות , כג ( תשי"ט , ( עמי 16 . 133-111 ראה : . 2461 . _קגן £ 7 _, א 17 / 1 סימונס , עמ- . 181
|
|