|
|
Page:33
פרק שני הדרכים בתולדות ארץ ישראל וחבליה נודעת חשיבות רבה לדרכים , בהיותן עורקי התנועה הבינלאומית במסגרת המזרח הקדמון . שלא כמבנה הגיאוגראפי של הארץ , שסייע לפיצולה , סייעו הדרכים החשובות שעברו בה לאיחודה המדיני והכלכלי , אף כי לעתים קרובות תחת מרותה של מעצמה זרה . שטחה המבותר של הארץ הכתיב במידה רבה את מסלול הדרכים , שעברו בתוואי כמעט קבוע בכל הזמנים . בצומתי הדרכים הראשיות ובנקודות המפתח קמו ערים חשובות , שגורלן היה תלוי בהתפתחות הדרך מבחינה כלכלית ובטחונית . בחבלים מסוימים עברו דרכים , ואילו בחבלים אחרים חסרו , ולכן יש לראות בדרכים אחד הגורמים המכריעים להתפתחות היישוב באזוריה השונים של הארץ . בארץ מעבר אפשר להבחין בשלושה סוגי דרכים , בהתאם לתפקידן ולמידת חשיבותן : ( א ) דרכים בינלאומיות , ( ב ) דרכים ארציות ) ,- ג ) דרכים מקומיות . ברור , שחלוקה זו היא סכימאטית מאוד , שכן מסלולי הדרכים הבינלאומיות היו תלויים בנסיבות ההיסטוריות , ובנסיבות מסוימות יכלו גם דרכים ארציות לשמש מעבר לשיירות מארצות אחרות . הדרכים ניכרות בעיקר לפי התחנות והערים שקמו לאורכן . בתקופת המקרא הצטמצמה הכשרת דרך לסיקול אבנים וליישור פני האדמה , ורק במקומות קשים למעבר נזקקו הסוללים לחציבה . במשמעות זו נזכרת סלילת דרכים במקרא , כגון : 'סלו סלו המסלה סקלו מאבן' ( ישי סב : י ; וראה שם גם נז ? יד ו כן ראה מ : ג ; מט ; יא ; יר' יח : טו . ( את מעברות נהר 1 _^ ל כלב של ביירות חצבו פרעוני הממלכה החדשה של מצרים , והכובשים שבאו אחריהם חידשון . מישע מלך מואב מתפאר במצבתו , שבנה את _ערוער ועשה את 'המסלת בארנך ( שורה , ( 26 כלומר , סלל את מעבר האתון שליד ערוער . על מסלולי הדרכים יש בידנו שלושה סוגי מקורות : ( א ) שמות דרכים ותיאוריהם במקרא ובכתובים חיצוניים קדומים , בעיקר מצריים ואשוריים . על פי רוב הידיעות הנוגעות לענייננו מובאות שם באורח מקרי , אגב תיאור מסעות של אנשים , שיירות או צבא . ראוי להדגיש , כי הדרכים המכונות במקרא בשמות על פי רוב נקראות לפי סופן , כגון 'דרך שורי , שפירושה הדרך המוליכה לשור , 'דרך אדום / שפירושה הדרך העולה לאדום . מעטים מאוד המקרים שבהם נקראה דרך על שם תכונה מיוחדת או הסביבה שבה עברה , בגון _ידרך המלךי . ( ב ) המחקר הארכיאולוגי , המגלה שורות של יישובים לאורך הדרכים . ( ג ) דרכים מאוחרות יותר — כגון דרכים רומיות ואף דרכים בנות ימינו — מתוך ההנחה , כי באזורים רבים לא חל שינוי בתוואי הדרכים בגלל התנאים הטופוגראפיים . ו יוסף בן מתתיהו מספר , ששלמה המלך ריצף באבנים שחורות את כל הדרכים שעלו לירושלים ( קדמי ח" אך דברים אלה אינם אלא אנאברוניזם .
|
|