|
|
Page:31
שעברה לידיים ישראליות , והדעת נותנת , שגם במסגרת ממלכת ישראל היתה עיר נמל . אמנם אין בידנו עדות מפורשת על כך , אך חשיבותה המיוחדת של דאר מובלטת ברשימת נציבויות שלמה : היתה זו נציבות מיוחדת , ונציבה היה חתן המלך ( מל " א ד : יא . ( יש מקום להניח , שגם לרשות שאר ערי החוף הפלשתיות עמדו ציים . בימי דויד היתה עכו בידי ישראל ( יהר ט : יא . ( הרמזים לספנות של שבטי זבולון ואשר ( בר' מט : יג ; שופ' ה : יז ) מעידים , כנראה , על חדירתם לעמק עבו , תחילה מן הסתם בחסות הערים הכנעניות ( וראה שופ' _א.- לא-לב . ( אשקלון היתה לאחת מבירות הפלשתים , וגם יפו נכללה באזורם , אף שאין בידנו ידיעות ברורות על גורלה . יפו עצמה נשארה מחוץ לגבול ישראל ( יהו' יט : מו . ( מעניינת העובדה , כי בימי סנחריב היתה יפו ברשות אשקלון , ולא ברשות אשדוד , _אף על פי שזו קרובה יותר . ייתכן , שאשקלון משלה על יפו וסביבתה בהיותה המעצמה הימית העיקרית של הפלשתים . בדרך כלל לא היו סכסוכים בין אשקלון לישראל , אולי משום שלא היו לישראל שאיפות ימיות . בנמרוד תקין נמצאה רשימה של המס השנתי שהעלתה אשקלון לאשור . נזכרים בה , בין השאר , דגים וכמות ניכרת של אריגים ובגדי צבעונים , והדבר מלמד , שגם בתקופה זו הדיג ותעשיית האריגים וצביעתם היו ענפי כלכלה חשובים באשקלון . גם בימי שלמה וגם בימי זרובבל הובאו העצים לבניין בית המקדש מצור לים יפו ( מל"א ה : ט ; עז' ג : ז . ( אולי הכוונה לשפך הירקון , ואולי נזקקה ישראל לשירות הימאים הפלשתים . יונה הנביא הפליג מיפו באניית תרשיש ( יונה א : ג . ( בתקופה הפרסית נמסרו נמלי הארץ לידי צור וצידון ; מכתובת אשמנעזר מלך צידון אנו למדים , שקיבל מידי מלך פרס את דאר ואת יפו . שלמה המלך פיתח את הספנות במפרץ אילת בעזרת ספנים פיניקים , ולשם כך בנה את עציון גבר בסמוך לאילת ( מל"א ט ; כו ; דה"ב ח : יז . ( בעקבותיו הלך יהושפט , וכנראה גם עוזיהו ( מל"א כב : מט ; מל"ב יד : _כב,- דה"ב כולו,- כו : ב . ( המתחרים היחידים לספנות ישראל בים סוף היו המצרים , וייתכן , שאחת ממטרות מסעו של שישק אחרי מות שלמה היתה לשים קץ לספנות הישראלית במפרץ אילת . . 4 מלאכה ארץ ישראל אינה עשירה בחומרי גלם . עם זאת מייחס המקרא לארץ גם עושר של ברזל ונחושת : 'ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחושת' ( דבי ח : ט . ( ואכן , בעבר הירדן נתגלו מכרות ברזל אחדים , ואולי התכוון הכתוב גם למכרות הברזל שבלבנון . באיזור הערבה , בין ים המלח למפרץ אילת , נתגלו מכרות נחושת , אך המכרות בנחל תמנע ( ואדי מנעיה ) שמצפון מערב לאילת נוצלו רק במאות הי"ג-הי"ב על ידי המצרים , ואין עדות לניצולם בתקופה הישראלית . את המכרות שממזרח לערבה — כגון בפונון — אולי הוסיפו לנצל בתקופה זו . 26 ראה : 287 . ק , _7 £ א 27 /{ חי תדמור , ידיעות , כד ( תש"ך , ( עמי 28 . 174-173 ראה : 42 . ק _0 _^ , _\\ 111 ( 1961 ) , ז 29 8 . ? 31 _* 61 , 1 ני סלושץ , ארצר הכתובות הפיניקיות , תל אביב תש"ב , עמי 50 . 24 ראה : 2-13 . קק _01116 <* , 8 / 1508 , 72 ( 1938 ) , . א 51 שי ייבין , ידיעות , כד ( _תש"ך , ( עמי 52 . 141 ראה : 55 _£ . 0311111 £ , 88 , 0015 . 95-98 ראה : . 5 0 . קק ( 1962 ) , _י 1018 , _/> ££ ) , _X _^^\ ת 42 {( . \ 8 . _801116 . קק _01116011 , / 1 / 1508 , * 1 , 1935 , . א
|
|