|
|
Page:24
מאוחרת יחסית , האיזור הוא מבודד , ומאחר שקשה לחדור אליו שמר על עצמאותו בתקופות שונות . _מצפון מזרח לחורן משתרעת _הלגיה , טךכוניטיס של התקופה ההלניסטית . אין זה אלא מדבר של סלעי בזלת , כמעט ללא אדמה ראויה לעיבוד , ואין בו יישובים או דרכים . בכל התקופות שימש מקום אידיאלי למורדים ולליסטים , ומכאן כינויו החדיש _א לג'ה , כלומר , ? המקלט / החורן זהה , כפי הנראה , עם הר הבשן ( תהי סח : טו , ( הנזכר בנשימה אחת עם הלבנון רעם הכרמל ( ישי לג : _ט,- ירי כב : כ , ועוד ) והיה מפורסם באלוניו ( ישי ב : _יגי , יחי כז : ו ועוד . ( בירתו הקדומה של הבשן _היתה עשתרות , שקמה לה לימים מתחרה בקךנים הסמוכה . חלקו המערבי של הבשן , גאולניטיס של התקופה ההלניסטית הרומית , הוא ארץ גשור . איזור זה שמר על עצמאותו אף בימי דויד ( שמ"ב יג : לז ואילך , ( אך לימים העלה מס לארם . לבשן נודעה חשיבות רבה הן לארם דמשק הן לישראל , שהצליחה להחזיק בו רק בתקופות של עוצמה רבה . ( 2 ) הגלעד . איזור הגלעד גבוה ומבותר יותר , ומצפון ליבוק ומדרום לו גובהו 900 מ' ומעלה . הוא מורכב ברובו מאבן גיר קשה מתקופת הקינומן , ורק בערוץ היבוק חשופה אבן חול נובית אדומה . האיזור הוא אפוא ברובו שטח של הרים ושל מדרונים תלולים במערב , ואילו הרמה עצמה היא שטח צר למדי . המדבר קרוב למדי לבקעת הירדן מחמת העדר הרים כלשהם במזרח דוגמת החורן : 50-40 ק"מ ; מצב דומה אפשר למצוא גם בדרום . הרי הגלעד ושיפוליו המערביים , ובמיוחד האיזור שמצפון ליבוק , היו מיוערים מאוד בימי קדם . מובן אפוא , שקמו בו ערים מעטות בלבד , בעיקר במזרח הרמה . החשובה שבהן היתה ךבת עמון , ששכנה בשולי המדבר , על גבעה מבודדת בעלת הגנה טבעית שבקירבת אחד המקורות הדרומיים המזרחיים של היבוק . ממערב לרבח עמון שכנה יעזר ( ח'ירבת א צארי _, ( ובקצהו הדרומי של הגלעד שכנה _חעזבון . את חשבון ויעזר כבשו ראובן וגד , שהתנחלו בעיקר במחציתו הדרומית של הגלעד . בגלל השטח הקשה התפרנסו בעיקר ממרעה . ראובן במיוחד שמר על אורח חיים של נוודים למחצה בגבול המדבר ( דה"א ה : ט . ( רבת עמון , לעומת זה , הוסיפה להיות בירתה של הממלכה הקטנה של עמון . למרות שטחה המצומצם , שהשתרע בין המדבר ובין חלקו הדרומי של הגלעד , נודעה לה חשיבות רבה בגלל שליטתה ללא ערעור על ידרך המלך . בתקופות מסוימות היתה זו ממלכה מאורגנת ומבוצרת היטב ( וראה במי כא : כח , שביקשה להרחיב את גבולה ולספח חלקים שונים של הגלעד . חלקו הצפוני של הגלעד , ובמיוחד האיזור שבקירבת היבוק , היה מיוער גם לאחר הכיבוש הישראלי — והשווה 'הר אפרים' שליד מחנים ( שמ"ב יח : ו ) — ומשום כך הגביל את נחלתו של שבט גד . רק צפונית יותר היו יישובים , כגון יבש גלעד באיזור ההר ורמות גלעד במזרח הרמה . רמות גלעד היתה אחד ממבצרי הגבול העיקריים של ישראל במלחמתה בדמשק . בצפון הגלעד ישבו אפוא שבטים שונים — כמו , למשל _? , איר — שהתנחלו , כפי הנראה , באזורים הצפוניים המערביים . בימי השופטים היה הגלעד איזור ההתיישבות העיקרי לעודפי האוכלוסייה של השבטים שהתיישבו ממערב לירדן . החשוב שבהם היה מנשה ( מכיר , ( שהיה לגורם העיקרי בצפון הגלעד . הגלעד היה מרכז האוכלוסייה הישראלית בעבר הירדן , ומשום כך שימש לפעמים לציון בל האיזור הישראלי בעבר הירדן . לעתים קרובות משקפים סיפורי המקרא את היבדלותו מן השבטים המערביים . ואולם , הסכנה המתמדת שנשקפה מן המדבר ומן הממלכות היריבות הגבירה את הרצון בממלכה מאוחדת וחזקה . זו הסיבה , שאיזור זה שימש מקלט לאחדים ממלכי ישראל בעת משבר מדיני .
|
|