sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:19

( 4 ) מזרח הנגב . חלקו המזרחי של הנגב הוא המשכו של רכס ההרים המרכזי . תנאי האקלים הם הקובעים את גבולו , כמו בחלקו המערבי . כ 25 ק"מ מדרום לחברון משתפל השטח בתלילות רבה מדי עד 540-450 מ , ' בערך . בקו זה מתחיל האקלים הצחיח למחצה האופייני לנגב ; ככל שמדרימים , כן פוחתת כמות המישקעים . על אף גובהו היחסי של השטח , אדמת הלס היא על פי רוב מישורית , בדומה לשטחים הנרחבים של מערב הנגב . ואולם , אפילו הבדלים קטנים בטמפראטורות ובלחות עשויים להגביר את סיכויי החקלאות . דומה , שזו הסיבה , שבמזרח הנגב היתה התיישבות רצופה יותר מאשר בשטח הנמוך יותר שבסביבת באר שבע . הערים המרכזיות באיזור היו / גרד וחךמה , ששכנו בגדה המזרחית של נחל באר שבע ( ואדי משאש . ( אך גם בחלק זה של הנגב היו הפסקות בהתיישבות , וחיו בו רק נוודים . גם היום אין בו יישובי קבע פרט לערים החדשות ההולכות ונבנות . ןגרוער הקדומה , הנמצאת כ 25 ק"מ מדרום מזרח _לבאר שבע , שכנה בגבול השטח המיושב אף בימי פריחתו של האיזור . דרומית יותר מתחילים המדבריות הנרחבים . מדבריות אלה , שלא נחשבו על הנגב , נקראים במקרא בשמות שונים , כגון מדבר צץ , מדבר פאךן ומדבר סיני . ההרים מתרוממים בהדרגה לגובה של 1 , 000 מי ויותר בהר ךמון , כ 65 ק"מ מדרום לבאר שבע . ברמות הגבוהות יותר של האיזור כמות המישקעים גדולה יותר במקצת , דבר המאפשר מעט חקלאות . ואולם , בתקופת המקרא היתה חשיבותו העיקרית של האיזור בדרבים שהוליכו למצרים , לסיני ולאדום . הגנה עליהן שרשרת של מצודות , שבחסותן התפתחו פה ושם יישובי ארעי , שהיו פזורים על פני שטחים נרחבים . שלושה שקעים מרהיבים מבתרים את הרי הדרום במזרח ; המכתש הקטן , המכתש הגדול ומכתש רמון , המסמנים את הגבול האחרון של ההתיישבות ושל חקלאות כלשהי . ממזרח להם משתרע הישימון הפראי והצחיח , שמבתרים אותו ערוצים גדולים ועמוקים , שנוצרו בתקופה הפלוביאלית . זהו מדבר צין שבגבולה הדרומי של ארץ כנען . ( ג ) שקע הירדן שבר גיאולוגי זה הוא הגורם העיקרי שקבע את פניה של _ארץ ישראל . זהו שקע עמוק וארוך , שרוחבו 16 ק"מ . באמצע השקע זורם הירדן , היורד מרגלי החרמון אל ים המלח , מגובה של כ 90 מי מעל פני הים בצפון ל 590 מ' מתחת לפני הים בנקודה שבה הוא נשפך אל ים המלח — הנקודה הנמוכה ביותר בעולם . משם השקע עולה בהדרגה עד לגובה של כ 225 מי מעל פני הים — הנקודה הגבוהה ביותר בערבה — ושוב יורד אל חוף ים סוף . אך חשוב יותר מן הגובה המוחלט הוא _מיפלסו של השקע ביחס להרים שמשני עבריו . מורדותיהם על פי רוב תלולים , ולא אחת הם יוצרים תהומות ענקיות . במקומות רבים מתרומם הרכס המערבי לגובה של 900 מי ויותר מעל לשקע , וההרים שבמזרח אף גבוהים יותר . שקע הירדן מפריד אפוא בבירור בין שני האזורים ההרריים , וזו גם הסיבה לשוני הרב באקלים השורר בה . גם בצפון עמק הירדן חם ויבש למדי , אך בדרום האקלים מדברי , והטמפראטורות הן הגבוהות ביותר בארץ . צמחייה טרופית מתפתחת בבל מקום שבו נובע מעיין או זורם נחל . ניתן לחלק את שקע הירדן לחמישה אזורים : ( ו ) עמק החולה . חלקו הצפוני של עמק החולה מתחיל בעיון המקראית . זהו עמק — אף שגובהו 540 מי — שתוחמים אותו הליטאני במערב והחרמון המושלג במזרח . חבל ארץ פורה

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help