|
|
Page:349
מציאות וירטואלית . עגלונים דיברו אצלם עברית , ועקרות בית ובעלי מלאכה , העיר דיברה עברית , הגויים דיברו עברית בסיפורים האלה , ואפילו העגלון האוקראיני והאיכר הפולני דיברו עברית . איך יכלו הסופרים האלה , שלא שמעו עברית באוזניהם מלבד בקידוש או בליל הסדר , איך הם יכלו לכתוב עברית וליצור מאגר רגישויות שדישן את שכבת הקרקע שבה הבחור והבחורה בירושלים , גם אחרי אותו לילה , יכלו לגדל את ילדיהם בעברית ? הנה , זה הפלא הגדול באמת . הנה , זו באמת אולי היצירה הפחות נחגגת והפחות מהוללת , אבל היותר מרתקת , של הגניוס היהודי במאות ה19– וה . 20– והיו כמובן גם יצירות גדולות אחרות , אני לא מזלזל באף אחת מהן . אולי מיטב מחשבת ישראל , מיטב היצירתיות , וגם מיטב התיאולוגיה , מיטב ההגות היהודית , מיטב ההטחה כלפי שמים , מיטב החשבון עם אלוהים , יצא מחזקתם של הרבנים למיניהם והגיע לחזקתם של ביאליק ושל ברנר ושל ברדיצ ' בסקי ושל אורי צבי גרינברג , ושל הצעירים מהם . המשוררים והסופרים לקחו את הליבה הדתית החיה של תרבות ישראל ונשאו אותה מספרי הקודש אל ספרי החול . והם דבריה . היכן גרה דת ישראל האמיתית , החיה , לא המאובנת , במאה השנים האחרונות ? היא גרה בספרות העברית , לא ברבנות הראשית . הליבה של תרבות ישראל שוכנת בימינו בספרות העברית , והספרות העברית הזאת עלתה ופרחה ונעשתה לדבר שהעולם מכיר בו כיום בגילוייו השונים . כל זה עומד בסכנה עצומה , אפילו בסכנת מוות . לא מפני שאנשים מדברים פחות בעברית , או מפני שיש המון שלטים לועזיים , או מפני שהצורך בעברית והדבקות בעברית נחלשו . הסכנה נובעת בחלקה מתופעה גלובלית , אוניברסלית . מן האינפנטיליזציה של המין האנושי כולו , תופעה שאנו רואים אותה לנגד עינינו בכל מקום , ברגע שאנחנו פותחים עיתון או מדליקים את הטלוויזיה . אותה אינפנטיליזציה שבאמצעותה הקפיטליזם , היודע שאפשר למכור לילדים קטנים בקלות רבה יותר מאשר לאנשים מבוגרים , מטמטם אותנו כדי שנקנה , וגורם לנו לקנות דברים שמטמטמים אותנו כדי שניטמטם עוד יותר ונקנה עוד יותר . ועם זה הניו אייג , ' אמנות ההבל , התפל ת , שופעים עלינו מכל מקור , מכל צינור . הולכת ומתרחשת אינפנטיליזציה של האנושות . והאינפנטיליזציה הזאת משגשגת כאן ופושה בכול . באנגלית–של–המפרסם . לא בעברית . ואילו כאן , בחברה הישראלית , במדינת ישראל , מתרחשת תופעה חדה של מחיקת הדיסקט , של מחיקת הזיכרון הקולקטיבי . יש אנשים שעושים כל מה שבכוחם כדי להרוס את הזיכרון הזה ולהשתיל במקומו סיסמאות פרסומת . והלוא הזיכרון הקולקטיבי הוא המצע המשותף לעצם קיומם של אנשים יחד . אפילו משפחה לא יכולה להתקיים יום אחד אם נמחק דיסקט הזיכרונות שלה , הזיכרונות הטובים והזיכרונות הנוראים . מחיקת הדיסקט והאינפנטיליזציה הן שתי הסכנות הקיומיות המחרידות ביותר לשפה העברית , לישראל , לעם היהודי , ייתכן שגם לתרבויות אחרות , אבל זה לא מנחם אותי . אני רואה את עצמי חייל של הספרות העברית . כל מה שעיניכם רואות כאן , הכול יצא ממילים , הכול יצא מספרים : " מדינת היהודים , " למשל , הרבה לפני שהיא נהפכה להיות יצור חי ובועט , ולפעמים אפילו בועט בפראות , "מדינת היהודים" היתה שם של רומן אוטופיסטי . תל–אביב , " אלטנוילנד , " הרבה לפני שהיא נעשתה עיר גועשת ועולה על גדותיה ומקסימה ומכוערת ודוחה גם יחד , היא היתה שם של ספר אוטופיסטי . גם "אהבת ציון" היתה שם של ספר , גם " אשמת שומרון" היתה שם של ספר . וגם "עיט צבוע" היה שם של ספר . כל מה שיש לנו כאן יצא מן הספרים . הטוב והרע . הלוואי שמה שיש לנו כאן לא ייאלץ להתקפל חזרה אל תוך הספרים . אבל בינינו לבין שכחת עצמנו , בינינו לבין שכחת המהות והתכלית , בינינו לבין האבדון – עומדים גם הספרים . ( בעקבות "הרהורים על השפה העברית , " בקובץ באור התכלת העזה , ו"בינינו לבין האבדון עומדים גם הספרים , " בקובץ בעצם יש כאן שתי מלחמות )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|