|
|
Page:329
מסות סופרים ומשוררים חדשה . אחד הביטויים הבולטים לכך במפעלו של שלונסקי הוא עיסוקו הרחב בתרגום מחזות ועיבודם , וכן בתרגום ממיטב הספרות העולמית . שלונסקי תרגם מחזות של שייקספיר וצ'כוב , יצירות של פושקין וגוגול , וכן מיצירות באבל , רומן רולאן ואחרים . כמו כן ערך אנתולוגיה חשובה , מבחר שירת רוסיה , יחד עם לאה גולדברג . תרגומי שלונסקי היו לו גם שטחי ניסוי לחידושי הלשון הרבים שיצר ותרמו רבות להפצתם . למשל , בתרגומו לקולא ברוניון של רולן חידש שלונסקי את המילה " רמרום" ואת הפועל "לרמרם" ( להשמיע קול חזק כרעם . ( מצד אחד , קיימת קרבה צלילית בין "רמרם" ל"רעם , " ומצד אחר היא קרובה צלילית למילים כמו grondement או roulement בצרפתית ואף לrumble– באנגלית . צליל , משקל ומבנה עברי משמשים אותו אף כי אין ביסוד ההמצאה שלו שורש עברי נתון . המילה ונגזרותיה שימשו את שלונסקי במקומות שונים בתרגומיו . שלונסקי הפליא לעשות שימוש ביכולתו השירית ביצירת מילים וביטויים חדשים , מתוך שילוב יסודות עבריים מכל התקופות . בהקשר הזה יש לציין לא רק את מפעל התרגום שלו , אלא גם את כתיבתו הסאטירית והפזמונאית . הוא ידע ליטול שם עצם כמו "בקבוק" ולהמציא על יסודו פועל " לבקבק , " המשמש עד היום . שלונסקי גם לא היסס להתיך מילים " ) חכמור" שלו הוא שילוב של חכם וחמור , ( לייצר צורות זוגיות חדשות " ) צפצופיים , " "אצבעיים" וכו ( ' או צורות הקטנה בגזירה פעילה כמו בשפות אירופה השונות " ) קרקסונת ( " ולמעשה להפעיל את כל המערכת המורפולוגית העברית לצרכיו , לפי הכללים או בדומה לכללים , דבר שהקל מאוד את קבלת חידושיו . שלונסקי אף הרבה לחבר חרוזי פרסומת ( זמרירים ) וסיסמאות למוצרים מסחריים , ובכך הוכיח כי הרעיונאי פועל בחזית החידוש הלשוני , בין הכלים הרשמיים של השפה ובין מה שהציבור רגיל להשתמש בו , מצד אחד , ומוכן לקלוט , מצד אחר . שלונסקי הפליא בגמישותו הלשונית ובדינמיות שבה לש מן השפה הנתונה צורות חדשות , הרחיב את גבולותיה והפיח בה רוח חיוניות . הוא אף תרם רבות להתקרבות בין שפת הפרוזה לשפת הדיבור . על העברית ושפות אחרות סמיח אל–קאסם כבר בילדותי המוקדמת שמעתי וידעתי שכל לשון שיש לאדם היא אדם נוסף . אם תדע לשון אחת , אתה אדם אחד . שתי לשונות – אתה שני אנשים . עשר לשונות , אתה עשרה אנשים . הרעיון הזה קסם לי . הדוגמה האישית המיוחדת לכך היה בן דודו של אבי , העורך דין עלי אל–חוסיין המנוח , שידע הרבה שפות , ואפילו חיבר מילונים : ערבי–אנגלי , ערבי–גרמני וערביספרדי . עוד משנות ה30– הוא ידע עברית . הוא היה האקדמאי הדרוזי הראשון בארץ הקודש . גדלתי במשפחה שאהבה ספרות והתעניינה מאוד בתרבות ובהשכלה . על כן ביקרו אצל זקני המשפחה אנשים רבים , דתיים כחילוניים . אני זוכר בבית צלילים של אנגלית , גרמנית , איטלקית ורוסית , וגם עברית , עוד מימי הילדות . במרוצת הזמן למדתי בתיכון טרה סנטה בנצרת , ששפת הלימוד שלו היתה אנגלית . שם למדתי שירה אנגלית , למדתי היטב את שלי ואת וורדסוורת ואת שייקספיר . אהבתי מאוד את דמותו של לורד ביירון הסוער , הלוחם למען החופש , הדון ז'ואן . אהבתי להכיר את השירה שלו מכלי ראשון , ולא באמצעות תרגומים . הכרתי את החן הפנימי של השפה האנגלית . בשנת 1971 נסעתי למוסקבה כדי ללמוד פילוסופיה והיסטוריה , והתחלתי ללמוד רוסית . רציתי להכיר את הנשמה הפנימית של השפה הזאת , שנשמעה קשה וגסה , ובה רצפים של אותיות רבות נטולות תנועה , תופעה שאינה קיימת בשפות השמיות . אנשים אחרים חשבו שזה מכוער , ואני גיליתי שיש בכך חן מיוחד . למדתי קצת צרפתית בילדותי . תמיד נטיתי לגלות את החיובי והיפה בשפות . העברית הראשונה ששמעתי היתה עברית של חיילי ה"הגנה" והמושל הצבאי . קשה לגלות יופי וחן בשפת הכוח הצבאי הפולש לחייך בכפייה . ואולם כעבור זמן הגיע לכפר שלי , כפר ראמה , מורה לעברית , יהודי–אשכנזי ושמו רפאל . הוא היה גבוה , ג'ינג'י , והמפגש עמו השפיע עלי השפעה עמוקה , עד כדי כך שכתבתי את המילים העבריות תחילה באותיות ערביות . מילה כמו "מורה" כתבתי מוע'ה , באות ע'ין . רפאל ניסה לתקן אותי ואמר : לא מוע'ה – מורררה , אבל הר' המשיכה להתגלגל רק בפיו . לאחר זמן גיליתי את ההגייה המדויקת של
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|