|
|
Page:328
אברהם שלונסקי אברהם שלונסקי נולד בשנת 1900 בקריוקוב שבאוקראינה ומת ב1973– בתל–אביב . שלונסקי היה בן למשפחה של חסידי חב"ד , אך פניהם של הוריו כבר היו אל המגמות החדשות בחיי הרוח והמעשה של התקופה . בשנת 1913 שלחו אותו הוריו לתל–אביב ללמוד בגימנסיה "הרצליה . " בזמן מלחמת העולם הראשונה שב לרוסיה . אחרי המלחמה עלה לארץ–ישראל , עבד כפועל בניין , שהה זמן–מה בקיבוץ והחל לפרסם את שיריו בכתבי עת . ב1924– נסע לשנה לפריז וחזר ארצה כעבור שנה והוזמן להצטרף למערכת העיתון דבר , כעורך המוסף הספרותי . ב1926– הצטרף כעורך שותף לאליעזר שטיינמן בעריכת השבועון הספרותי כתובים . מראשית דרכו בעולם הספרות העברית בארץ–ישראל נקט שלונסקי עמדה של התנגדות למה שנתפס בזמנו כממסד הספרותי הוותיק . שלונסקי נחשב אז לנציגה של השירה הארצישראלית הצעירה , ואכן ביטא את עמדתו בשלל מדורי הספרות וכתבי העת שהוא היה פעיל בהם . ב1933– יסד שלונסקי את כתב העת טורים , ובין השנים 1928 ו1943– ערך את מוסף הספרות של העיתון הארץ . כן ערך את מוסף הספרות של על המשמר והיה ממייסדיה ומעצביה של " ספריית פועלים . " מראשית פעולתו הספרותית של שלונסקי ניכרה אמונתו בדבר חשיבותן של הספרות והלשון בעיצובה של תרבות עברית הרעיוני , גם בכתיבתו העברית ניכרים שינויים על פני שנות פעילותו הרבות . בראשית דרכו אופייני לעברית של מנדלי הסגנון המקראי הגבוה , בהשפעת מאפו . יחד עם זאת עד מהרה מצטרף מנדלי לחלוצי הרחבת העברית מתוך שימוש במאגר הלשוני התלמודי והמדרשי . בד בבד הושפעה העברית של מנדלי מן היידיש , שכן כל חייו יצר בשתי השפות . בעברית שלו נוטה מנדלי לעשות שימוש יומיומי במטבעות לשון מתחום הקודש , מתוך שהוא שואף לשקף ( וגם ליצור ) עברית שתוכל לשמש לשון דיבור , כתיבה ודיון לבני תקופתו . פעילותו של מנדלי בשתי השפות , עברית ויידיש , מתווה מערכת קשרים רב–ממדית מבחינה לשונית . אין ספק כי מנדלי הביא לעברית את נעימת המשפט האופיינית ליידיש . הדבר עמד בניגוד בולט לגישה העברית הטהרנית שמשלה בכיפה בתקופת ההשכלה . היות שקהל הקוראים באותה תקופה לא היה דובר ילידי של עברית , התקבלה נעימת היידיש–עברית הזו מבית מדרשו של מנדלי כתרומה ל " טבעיות " של העברית שהוא כתב . דבר זה כשלעצמו תרם תרומה גדולה לחיזוקה של העברית החיה , במעגל של היזון–חוזר . סופרים כגנסין וברנר אימצו את התחביר ואת הנגינה של מנדלי והרחיבו את נוכחותה בעברית הספרותית . ואולם ביקום הלשוני של מנדלי מילאו תפקיד חשוב גם הדגמים הרוסיים . הרוסית המשכילית השפיעה על היידיש וגם על העברית שנכתבה בתקופת מנדלי . כך אפשר לומר שההשפעה של היידיש על העברית באמצעות מפעלו של מנדלי יצרה תהליך משני של הגברת ההשפעה הרוסית על העברית , בעיקר בתחביר ובדקדוק השיחה . היסטורית , ריחפה מעל העברית סכנה תמידית של קיפאון והתאבנות . השפעת היידיש והרוסית , כפי שהיא באה לידי ביטוי מובהק במכלול יצירתו של מנדלי , היתה גורם מכריע בהפחת חיים חדשים בעברית הספרותית , ומתוך כך השפיעה גם על הלגיטימיות של צורות דיבור של יהודים שהיו דוברים ילידיים של יידיש ורוסית , שאימצו את העברית . היחס בין היידיש לעברית ביצירתו של מנדלי הוא מורכב , שכן הוא לא תרגם את יצירותיו משפה לשפה , אלא התייחס אל כל אחת מהן כאל עולם לשוני בפני עצמו וכמקור ליצירה בשפה האחרת . אברהם שלונסקי – תרם למעמד הספרות והלשון בעיצובה של תרבות עברית חדשה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|