|
|
Page:322
נסים בכר נסים בכר נולד בירושלים בשנת 1848 ומת בניו–יורק בשנת . 1931 בילדותו למד תורה מפי סבו , החכם הירושלמי ידידיה רפאל חי אבולעפיה . בנערותו נסע עם אביו לקושטא והתחנך בה כשלוש שנים . בהיותו בן 18 החל בלימודיו בבית–המדרש למורים של "אליאנס – כי"ח" " ) כל ישראל חברים ( " בפריז . במהלך לימודיו השתלם במה שכונתה "השיטה הטבעית" בהוראת הלשונות ואף הוא עצמו לימד בשיטה זאת את השפה הצרפתית לתלמידיו . שיטה זאת תקרב אותו ברבות הימים להוראה של עברית בעברית . לאחר שסיים את לימודיו נשלח לנהל בתי–ספר של כי"ח בחלב שבסוריה , בסמוקוב שבבולגריה ובקושטא , שבה ניסה להנהיג לראשונה לימודים כלליים בשפה העברית . בשנת , 1882 בהיותו בן , 34 הטילה עליו כי"ח לפתוח ביתספר בירושלים . בכר , שהיה כבר מורה ומנהל רב–ניסיון , ואף עיצב דרכי–הוראה מתקדמות , החל לגבש סביבו חבורת מורים מיומנים ויחד הניחו את היסודות להתפתחות מרשימה של בית הספר "התורה והמלאכה . " צעד אחר צעד רכש לו בית הספר מוניטין ונפרצו סביבו החומות המבדילות בין העדות השונות . גם תלמידים מעדות אשכנז החלו לפקוד את בית–הספר . זמן קצר לפני ייסוד " התורה והמלאכה " הגיע לארץ אליעזר בן–יהודה . בכר , שנודע לו על קנאותו של בן–יהודה לשפה העברית , הזמין אותו ללמד בבית–ספרו . בן–יהודה , שלא היתה לו כל השכלה פדגוגית ואף לא התנסה קודם–לכן בהוראה , מספר בזיכרונותיו כי התנה את הסכמתו בכך שיותר לו ללמד " עברית בעברית , " ללא הסתייעות כלשהי בתרגום לשפות אחרות , וכי בכר קיבל תנאי זה באהבה . בן–יהודה מסיים פרק זה בזיכרונותיו : " כך נוצרה שיטת עברית בעברית , וכך הוחל הדיבור בעברית בין מורה לתלמידיו בזמננו . ולהאדון נסים בכר אנו חייבים הכרת–טובה עמוקה בעד מעשה רב זה בדברי הימים של תחיית הלשון . " בכר , במאמר שפורסם בספר שהוקדש ליובל השישים של בן–יהודה , כותב , כי היתה זו החלטתו שלו , כי בבית–הספר שהוא מנהלו ילמדו עברית בעברית ומשום כך בחר בבן–יהודה כמורה לעברית . בין השניים נקשרו יחסי–ידידות עמוקים ששררו עד צאתו של בכר לארה " ב . הצלחתו של בכר למשוך לבית–ספרו תלמידים מעדות רבות ומגוונות , ששפות האם שלהם היו מגוונות ( לאדינו , יידיש , צרפתית , ערבית , פרסית , יוונית , איטלקית ועוד , ( היתה גורם נוסף שחיזק את מגמת הלימוד של עברית בעברית , שכן לימוד בעזרת תרגומים בכיתות כל–כך הטרוגניות היה בלתי–אפשרי . החוקר שלמה הרמתי אומר בספרו שלושה שקדמו לבןיהודה , כי "התואר 'אבי השיטה של עברית בעברית' תואם את בכר יותר מאשר את בן–יהודה – שהרי בכר היה המורה הראשון , הידוע לנו , שעודד את הניסיון הראשון ליישם את ' השיטה הטבעית' גם להוראת העברית , תחילה בקושטא ואחרכך בירושלים , " ואילו החוקר יוסף לנג מעניק את הבכורה לבןיהודה וגורס , כי היה זה דוד ילין שפיתח אותה . באותן שנים ( 1886-1881 ) יסדו בן–יהודה , יחיאל מיכל פינס , נסים בכר ואישים נוספים את אגודת הסתרים "תחיית ישראל" שבין מטרותיה העיקריות הייתה הפצת ידיעת העברית , ותקנונה חייב את חבריה "לדבר עברית בחברה , בבית ואפילו בשווקים – ולא יתבוששו . " ברוח זאת קבע בכר חובת דיבור בעברית בבית–הספר יומיים בשבוע , שבהם חויבו התלמידים והמורים לדבר עברית גם בהפסקות ומי שנתפס מדבר שלא בעברית – נענש . אחד מתלמידיו המובהקים של בכר היה דוד ילין , שטופח במיוחד ועד מהרה שימש כתלמיד–מורה בבית–הספר : בכר נסים בכר – אבי השיטה של "עברית בעברית"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|