|
|
Page:319
אברהם אבן–שושן אברהם אבן–שושן נולד ב1906– במינסק שברוסיה , ונקרא אברהם רוזנשטיין , ומת בשנת . 1984 אביו , חיים דוד , שהיה מורה לתנ"ך , היסטוריה ועברית , קרא מעל דפי המליץ לחיבור מילון עברי מקיף . אברהם רוזנשטיין עלה לארץ–ישראל בשנת 1925 ושינה את שמו לאבן–שושן . בתוך זמן קצר התיישב בירושלים , ושם התקבל מיד כתלמיד השנה השלישית בבית המדרש למורים של דוד ילין . עם סיום לימודיו החל לעבוד בבית הספר היסודי "בית הכרם , " ולערוך את העיתון לנוער עיתוננו . אבן–שושן חיבר סיפורים ובדיחות לילדים , גרסאות לסיפורי התורה , טקסטים בתחום המדע הפופולרי ועוד . הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית , ושם למד לשון עברית , ספרות ותנ"ך וקיבל תואר מ"א . לקראת סוף שנות ה40– החל אבן–שושן בעבודה מאומצת על המילון , שביקש להיות מילון שלם , חדש , עדכני ורחב ולהקיף את תחומי הידע והפעילות המודרניים . הכרך הראשון של המילון החדש של אברהם אבן–שושן ראה אור בשנת , 1948 וב1952– הושלם פרסומם של כל חמשת כרכי המילון . באותה שנה מונה אבן–שושן לראש לשכת שר החינוך בן–ציון דינור , ולמנהל המחלקה להנחלת הלשון ולהשכלה . לאחר מכן ניהל אבן–שושן את בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין . כל ימיו המשיך אבן–שושן לעבוד על מילונו . ב1958– פרסם כרך מילואים ובו 3000 ערכים נוספים . ב1968– פרסם מהדורה חדשה של המילון כולו . אבן–שושן חיבר גם קונקורדנציה לתנ"ך וקונקורדנציה לשירי ביאליק . ב1978– הוענק לו פרס ישראל על פועלו בתחום המילונאות העברית . שמו היה לשם נרדף למילון שחיבר . שנים רבות היה המילון החדש של אברהם אבן–שושן המילון העיקרי של השפה העברית המודרנית ובוודאי המילון הנפוץ והמקובל ביותר בציבור הרחב . ייחודו של המילון החדש הוא בגישתו התיאורית המבוססת על טקסטים עבריים מכל התקופות . אבן–שושן מקפיד להביא דוגמאות מן הספרות העברית לדורותיה , ובכך מבסס את קיומו התחייה הלאומית היהודית . הוא חקר את השפה העברית הן כפי שפגש בה והן במובן ההיסטורי , וביסס את מחקריו על ממצאים ממשיים מהדיבור והכתיבה . ואולם , לא פחות ממחקר בתופעות ההיסטוריות או העכשוויות של העברית , עסק אבינרי בהתחדשותה של השפה . התחדשות העברית עניינה אותו בשתי רמות : כתופעה לשונית ולאומית במובן הרחב , כלומר התבססותה המחודשת של העברית ותהליכי השינוי , היצירה וההתאמה שמתחוללים בה בבואה להיות שפה חיה לחיים מודרניים ; בה בעת חקר אבינרי מוקדים מוגדרים של צמיחה לשונית עברית , והראה בכך את כוחו של יוצר יחיד לתרום תרומה בעלת משמעות למאגר העברי הגדול העומד לרשותנו היום , גם לאחר מאות שנים . תרומה נוספת של יצחק אבינרי , מלבד תיאור השפה העברית בשלביה השונים , היתה בתחום תיקוני הלשון , הסגנון והכתיבה . כאן בא לידי ביטוי צד נורמטיבי בגישתו , מתוך הבנה כי העברית היא שפה שרבים רוכשים לא כשפת אם , ולא פעם אף רוכשים אותה מכלי שני ושלישי . צד זה בגישתו של אבינרי בא לידי ביטוי בטורים בענייני לשון שכתב עשרות שנים . בטורים הללו היה אבינרי מתריע על תקלות לשוניות שהחלו להשתרש בעיתונים ובציבור , ונותן ביטוי מקיף לתהליכי שינוי שאבחן בשפה העברית . כתיבתו בעיתונים קנתה לו מעמד בציבור והיתה לו בסיס לקשר רציף עם קהל קוראים רחב . אברהם אבן-שושן – שמו היה לשם-נרדף למילון
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|