|
|
Page:312
לשונות היהודים החדשות במזרח הערבי והמוסלמי משה בר–אשר מבוא כמו בכל החברות היהודיות המסורתיות , כך גם בארצות ערב ובארצות מוסלמיות אחרות נבדלו הלשונות שהיהודים דיברו בהן מלשונות המקום במעט או בהרבה . ברוב הקהילות , אם לא בכולן , מדובר למעשה בלהגים ( דיאלקטים ) נבדלים מלשונות האוכלוסייה הלא יהודית , ולא בלשונות נבדלות ממש . למשל , הערבית שהיהודים דיברו בעיר בגדאד שבעיראק היא העותמאני ( 1517 ) התרחב היישוב הספרדי , והלאדינו היתה לשון בולטת בדיבורם של יהודי ארץ–ישראל עד לשלהי המאה ה . 19– ידיעתה התרחבה מעבר לחוג הדוברים הילידיים שלה . המגעים עם עולי המזרח והמגורים בשכונות מעורבות גרמו שהלאדינו היתה שגורה בפיהם של בני עדות שונות . גם אשכנזים ותיקים סיגלו לעצמם את ידיעת השפה . אחת התוצאות היא השפעת הלאדינו על העברית המתח M ה . ניתן לסווגה לתחומים אחדים : השפעה של ההיגוי , השפעה לקסיקלית ישירה ועקיפה ( בראש ובראשונה בתיווכה של היידיש , ( שאילת משמעות או תרגומי שאילה . לא כל ההשפעות התמידו להתקיים בעברית עד ימינו . בין המילים והביטויים שנקלטו בעברית : "משנת תרפפו" במשמעות ישן , שעבר זמנו . מקור הביטוי מיוונית , טאראפאפו – רב סבא , והוא הגיע דרך הלאדינו לעברית . כך המילה פיתה . פיטה היא מאפה שטוח . גם המילה הזאת מקורה יווני והיא הגיעה לעברית בתיווך הלאדינו . גם החנוכייה , שחודשה בידי חמדה בן–יהודה , מזכירה את החנוכיאה בלאדינו . בתיווך היידיש נקלטו מילים כמו ספונג'ה , ספונג'אדור , פיילה , פופיטאס ( בלאדינו : פיפיטאס – גרעינים קלויים ) ועוד . בין תרגומי השאילה אפשר להזכיר את : "אכל אותה" ( בלאדינו : "לה קומייו , ( " "בטובות" " ) קון בואינאס , ( " "האכיל אותו בכפית" " ) לי דייו אה קומיר קון קוג'אריקה . ( " ניתן לומר שהשפעת הלאדינו בכללותה על עיצוב העברית המודרנית רחוקה מזו של היידיש , אך הנושא טרם נחקר כל צורכו , בעיקר מן ההיבטים התחביריים והאידיומטיים . הלאדינו בדורות האחרונים השואה הנוראה עברה על הספרדים דוברי הלאדינו כמו על אחיהם האשכנזים דוברי היידיש . קהילות עתיקות יומין , בהן סאלוניקי ושאר קהילות יוון , תראקיה , מקדוניה , סרביה ובוסניה , נמחו . מחצית מהיהודים הספרדיים באירופה נשמדו . העלייה של יהדות בולגריה , שניצלה מגורל אחיותיה בשואה , של יהדות תורכיה , שלא עברה את שלטון הגרמנים הנאצים ושותפיהם , ושל שרידי הקהילות שנשמדו בשואה , לארץ יצרה מציאות חדשה של ריכוז דוברי הלאדינו וצאצאיהם בישראל . מבין הקיבוצים האלה דומה שאחיזתם של יוצאי תורכיה בלאדינו היא החזקה ביותר . בשני העשורים הראשונים למדינה ממלאת עיתונות הלאדינו המתחדשת בישראל , ובצדה שידורי קול ישראל בלאדינו , תפקיד כגורם בחינוך , בקליטה ובהיטמעות העולים דוברי הלאדינו בחברה ובמציאות הישראלית . עם השלמתו של התהליך הזה נדמה שהלאדינו מגיעה אל קץ דרכה , אך השנים האחרונות מורות על התעוררות בכל הנוגע לשפה ולמורשתה . מופיעים ספרי שירה , קובצי פולקלור ומחקרים . השפה נלמדת בבתי ספר ובאוניברסיטאות . גולת הכותרת היא חקיקת חוק הלאדינו על ידי הכנסת , והקמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בראשותו של יצחק נבון , הנשיא החמישי לישראל . בניגוד ליידיש , מצטמצמים עד מאוד בישראל הקיבוצים שבהם משמשת השפה כלי תקשורת יומיומית , אך מסתמנת תופעה מעניינת של שימור השפה כשפת תרבות ויצירה , בצד העברית ובהגמוניה שלה . לקריאה נוספת : ד"מ בוניס , לשון ג'ודזמו ( מבוא ללשונם של היהודים הספרדים באימפריה העותמאנית , ( תש"ס . א' בנבסה וא' רודריג , יהודי ספרד בארצות הבלקן , . 2001 מ"ד גאון , העיתונות בלאדינו ( ביבליוגרפיה , ( תשכ"ה . א' יערי , רשימת ספרי לאדינו , תרצ"ד . ש' מרכוס , השפה הספרדית–יהודית ( בצירוף ביבליוגרפיה , ( תשכ"ה . ח' קישלס , קורות יהודי בולגריה , כרך ה , ' תשל"ג . א' שורצולד , "שקיעי ספרדית–יהודית בעברית החדשה" ( בתוך : פעמים , , ( 56 תשנ"ג . Romero E ., La creacion literaria en lengua sefardi , 1992 . 1999 . Lazar M . ( edit . ) , Sefarad in my heart : A Ladino reader , ments in modern Judezmo , 1993 . Bunis D . M ., A lexicon of the Hebrew and Aramaic ele-
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|