|
|
Page:300
חייה הנמשכים של היידיש דן מירון יידיש היא שפה יהודית ששימשה בפי יהודים אשכנזיים במשך יותר מאלף שנה , החל במאה ה . 10– בתקופות שונות היא נקראה בשמות שונים : לשון אשכנז , אשכנזית יהודית , ז'ארגון ; ואולם למן ההכרה בה כשפת תרבות יהודית לאומית בסוף המאה ה19– ובעיקר בראשית המאה ה20– נתקבע השם יידיש ( ש' דובנוב תיאר את השינוי במעמדה של הלשון בכותרת ספרו : מז'ארגון ליידיש . ( עד לאמצע המאה ה18– היתה היידיש שפת הדיבור הכמעט–בלבדית של הקיבוצים היהודיים האשכנזיים מהולנד ועד לערבות אוקראינה , מצפונו של הים הבלטי ועד לחופי הים השחור . ככל שהגיע הקיבוץ היהודי האשכנזי הגדול למידה גוברת והולכת של גיבוש תרבותי , לעיצובה של ציוויליזציה יהודית שאולי לא היתה כמוה לייחוד , כך הגבירה השפה את חיוניותה , הגמישה את אפשרויותיה , ונעשתה לאחד הכלים הבסיסיים בעיצוב התודעה העצמית היהודית . מראשית המאה ה20– ועד לשואה נזקקו לה כאחד–עשר מיליוני נפשות . מאז נמצאת קהילת דוברי היידיש בתהליך מתמיד של התכווצות , הן משום רצח ששת המיליונים , דוברי יידיש רובם , והן בגלל תהליך ההתבוללות וההתערות התרבותית והלשונית בחברות שאינן דוברות יידיש , כגון במדינות צפון אמריקה ודרומה , בישראל ובמקומות אחרים . מאז אמצע המאה ה19– מילאה השפה תפקיד מכריע במודרניזציה ובחילון של היהדות האשכנזית במזרח אירופה וכן בארצות ההגירה היהודית , כגון ארצות הברית , קנדה , מקסיקו , ארגנטינה ועוד . מראשיתה התבססה היידיש על תשתית דקדוקית גרמנית , אך שאבה את אוצר המילים שלה ממקורות שונים ( בעיקר : דיאלקטים גרמניים , "לשון קודש , " היינו , מילים השאובות מטקסטים עבריים וארמיים , ושפות רומאניות שדוברו בצרפת ובצפון איטליה . ( במהלך נדודיה של הקהילה היהודית האשכנזית מזרחה , לארצות שבהן דוברו שפות סלאביות , עברה השפה שינויים מופלגים , הן באוצר המילים שלה , הן במערכת הפונולוגית שעיצבה את הגייתה והן בתשתיתה הדקדוקית , שהתרחקה והלכה מן הנורמה הגרמנית שכיוונה אותה בתחילה . שכלולים בהם סימנים לתנועות , שמילות שימוש בהם נכתבות בנפרד מן המילה הבאה , שהכפלה של עיצור בהם – ואפילו תיאורטית בלבד – נרשמת באות כפולה , ושבה כל סימן יש לו פשר פונמי אחד ולכל פונמה התייחד סימן אחד . הנימוקים להשארת הכתב העברי כמות שהוא אינם בלשניים . הם נובעים מן החשש שאם תקבל חברתנו כתב חדש ויעיל – יתרחש בה תהליך טבעי ונמרץ של "גניזה , " ורק מבחר דברים שבכתב ישובו ויידפסו בכתב החדש . יתר על כן , הכתב המיוחד לעברית בימינו עולה בקנה אחד עם הרצון להתבדל מכל מי שאינו יהודי . הכנסת כתב המיוסד על האותיות הלטיניות עשויה להעמיד את היצירה העברית במבחן אמיתי : רק אותן היצירות שבאמת טובות הן בעינינו יועתקו לשיטה החדשה , והאחרות – ימצאו את מקום הכבוד הראוי להן בספריות , לשימוש מדעי ומחקרי , כדבריו של ביאליק על כינוס וגניזה . נחזור על דבריו בכתב פונמי , לפי תקן : ( 1999 ) ISO-259-3 Hezyon ha-kinnus ha-sipruti , ze ha-yadu' b-sem koll pa'm nitlawwa 'immo k-cell 'od צ hizzayon seni : ha-gniza . "htima" , לקריאה נוספת : אורנן , עוזי , "על השימוש באותיות לטיניות בהוראת העברית , " אורחות , ח-ט , . 109-104 , 1975 – "עברית אינה שפה יהודית , " לשוננו , מח-מט , – . 206-199 , 1985 "עברית בראי כנעני , " העברית שפה חיה , אוניברסיטת חיפה , , 1992 321 – . 333-321 ציפורניו של אשמדאי , עינם , . 1999 ביאליק , ח"נ , "הספר העברי , " כל כתבי ביאליק , מה' , 9 תש"ז , קצדרא . טור–סיני , נ"ה , הלשון והספר , ירושלים : מוסד ביאליק , תשי"א . סלושץ , נחום , אוצר הכתובות הפניקיות , תל–אביב : מוסד ביאליק וועד הלשון העברית , תש"ב . קאסוטו , מ"ד , האלה ענת , ירושלים : מוסד ביאליק , תשי"א . – ספרות מקראית וספרות כנענית , ירושלים : מאגנס , תשל"בתשל"ט . רין , צבי ושפרה רין , עלילות האלים , ענבל , פילדלפיה , . 1996 S . Kage , Wiesbaden : Otto Harrassowitz , 1991 . mitic Studies in Honor of Wolf Leslau , vol . 2 , ed . Alan - - "Theoretical Gemination in Israeli Hebrew" , In Se- Joshua Fishman , Leiden : Brill , 1985 . readings in the Sociology of Jewish Languages , ed . Ornan , Uzzi ,. "Hebrew is not a Jewish Language" , in mar , Cambridge , Mass .: MIT press , 1976 . Aronoff , Marc , Word Formation in Generative Gram-
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|