|
|
Page:298
עברית בראי כנעני עוזי אורנן היקף המושג "עברית" בכל הדורות התחנכו היהודים להאמין שהם שונים מכל זולתם ושהעברית היא נחלתם שלהם בלבד . ואולם העברית היתה השפה המשותפת לכל יושבי ארץ כנען , זו שבין תורכיה ועיראק מזה למצרים מזה , ואף מעבר לכך . בין "כנענית" ל"פניקית" העובדה הזאת ידועה לחוקרי העברית הקדמונית . אמנם סלושץ קרא לספרו ( שהופיע בשנת תש"ב ) אוצר הכתובות הפניקיות , אבל כותרת המשנה היא "אוסף שיירי ספרות כנען . " כשמסירים את הסיומת הלועזית מ"פניקי" נותרת המילה העברית 6 " ני , " שפירושה איש המזרח ( פנים = מזרח , ימין = דרום , שמאל = צפון ; הים האחרון הוא הים שממערב . ( בארצם שלהם לא נתכנו הפניקים "מזרחים , " אלא "כנענים , " ושפתם נקראה "כנענית . " בין "כנענית" ל"עברית" " הלשון והספרות של יושבי פניקיה [ ... ] אין ביניהן ובין העברית הקדומה , " כדברי סלושץ בספרו הנ " ל , " אלא מושגים דתיים ומסורות של מילון ניבי וכתיב ארכאי מיוחד ;" " הקורא העברי ייווכח מיד כי לפניו שרידי כתובים בלשון , יותר נכון בניבשפתיים , שאין בינה ובין העברית של כתבי הקודש ( ולפעמים גם של " לשון חכמים " המאוחרת שלנו ) אלא שינויים דיאלקטיים ;" " בני ישראל [ ... ] היו שותפים עם הכנענים בתרבות ואפילו בעבודת הבעלים בכל דורות הממלכה הכפולה ;" " כל הקורא בכתובות הפניקיות מכיר [ ... ] כי הדמיון בין הפניקי והעברי הוא כל כך גדול עד שיקשה אפילו להחליט ולאמר כי לפנינו שני דיאלקטים של לשון אחת . " וטור–סיני כתב בספרו הלשון והספר שהופיע בשנת תשי " א : " בתקופה קדומה זו [ ... ] בימי השופטים או המלכים הראשונים בישראל , היתה הלשון הכנענית–עברית בעיקרה לשון אחת . " " עברית " היא מונח הכולל הרבה מעבר ללשונם של היהודים ואף הרבה מעבר ללשונם של " בני ישראל " הקדמונים . זוהי לשונם של כל יושבי ארץ כנען . ספר המקרא מהו ? ספר המקרא הוא סיפור מסגרת מכוון על תולדות ישראל . יסודו בליקוט ממקורות קדומים שליקטו העורכים לפי מה שהיה לרוחם . כל כותבי היסטוריה רשמית , במיוחד בימי קדם , כשיצרו תורה חדשה הראוה כאילו היא תורה עתיקה , בעלת יוקרה . סיומו של הספר מעיד על זמן חיבורו : הוא מסתיים בכורש מלך פרס שהתיר ל"עדת בני הגולה" לשוב אל ארץ קברות אבותיהם . עדה זו בראה את הקדמונים כצלמה וכדמותה : עדה מתבדלת ומסתגרת מכל זולתה , שגם לשון הקודש שלה היתה כביכול רק שלה . עורכי המקרא עשו הכול כדי להתאים את החומר המקורי להשקפותיהם . על שמואל הנער נאמר בספר שמואל א ג , ג : "ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים . " לפי עורכי המקרא , לא ייתכן שנער משרת יישן ליד "ארון הקודש . " הם פיסקו אחרת – הנר נמצא בהיכל יהוה : "ונר אלהים טרם יכבה , ושמואל שוכב , בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים . " הוא הדין ב"מל H ת השמים , " היא עשתר או עשתורת , המנוקדת "מלאכת השמים , " בספר עוזי אורנן : יצירה שנכתבה עברית והיא ראויה להילמד בבית ספר של כל אומה ולשון – ראויה להילמד גם אצלנו , אך לא אם כל גדולתה היא שכתב אותה יהודי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|