|
|
Page:291
במוסדות להכשרת עובדי הוראה , מופ"ת , תל–אביב , תשנ"ח . רביד דורית , "הוראת לשון , " בתוך : קשתי יצחק , אריאלי מרדכי ושמחה שלסקי ( עורכים ) לקסיקון החינוך וההוראה , רמות , אוניברסיטת תל–אביב , תשנ"ח . 1997 – שורצולד ( רודריג ) אורה , בלום–קולקה שושנה ועלית אולשטין ( עורכות , ( ספר רפאל ניר : מחקרים בתקשורת , בבלשנות ובהוראת לשון ( השער – הוראת לשון , ( כרמל , ירושלים , . 2000 קריאת שמות בישראל בעת החדשה רוביק רוזנטל קריאת שמות לילדים יהודיים היתה מאז ומעולם מעשה בעל משמעות . סביב השמות נתלו מדרשים וסמלים , השמות שניתנו לילדים העידו על הסביבה התרבותית שבה הם גדלים , והם אף חשפו מאבקים בין קבוצות אידיאולוגיות . קריאת שמות עבריים בגולה היתה אחד האקטים של שימור ההמשכיות היהודית , על כל המחירים הכרוכים בכך . כאשר גברו בקרב היהודים המגמות של התערות בחברה הסובבת , בארצות כמו גרמניה , צרפת ובריטניה , נקראו הילדים בשמות לא עבריים הלקוחים ממאגר השמות של סביבתם , לעתים בצד השם העברי . היישוב החדש בישראל שחולל את מהפכת חידוש השפה כחלק מתהליך של חילון והינתקות מן העבר הגלותי , תבע כמובן מאליו את שינוי השמות הפרטיים של העולים לארץישראל לעברית , וקריאת שמות עבריים לילדים . בשינוי שמות העולים ההצלחה היתה חלקית , אך רבים הגיעו ולהם כבר שמות עבריים . חלק גדול מן השמות האלה היו השמות המקובלים ביהדות הגולה במשך מאות שנים . רובם היו שמות מקראיים של גדולי האומה : אברהם , יצחק , יעקב , יוסף , משה , דוד , אליהו , שלמה ואחרים . בין הנשים נפוצו שרה , רבקה , רחל , לאה ואסתר . מספר מועט ביותר של שמות תלמודיים השתייכו אף הם לקבוצה הנפוצה , הבולט בהם הוא מאיר . קבוצה של שמות מלשון ימי הביניים היו נפוצים אף הם , ובהם חיים , אריה , דב ובין הנשים חיה , ברכה וטובה . על השמות האלה נטבעה מעין סטיגמה גלותית , מה גם שרבים מהחלוצים נשאו שני שמות : עברי ויידי , כמו אריה–לייב , מנחם–מנדל . מיד עם חידוש היישוב בארץ–ישראל שלטה מגמה של קריאת שמות לילדים שיהיו בעלי אופי ישראלי ייחודי . גם השמות האלה נלקחו כמעט תמיד מן המקרא , אבל הם לא היו מן הקבוצה הנפוצה בקרב יהודי הגולה . בין הבנים אפשר למצוא באותה תקופה שמות כמו יהויכין , אביתר , זרובבל ואיתמר , וגם שמות מעטים מן התלמוד כמו בר–כוכבא ובוסתנאי . למאגר שמות הבנות נוספו אז אלישבע , אביגיל , חפציבה ועוד . עד קום המדינה ובשנותיה הראשונות נמשכה המגמה הישראלית–מקראית ואף התעצמה . מאגר השמות שמקורם במקרא התרחב . נכנסו , למשל , בני יעקב כמו ראובן , שמעון , גד , דן ואחרים ; שרי צבא ובני כוהנים כיואב ונדב , מלכים כעמרי ורחבעם , שופטים כגדעון , אהוד ונביאים כעמוס , מיכה וחגי . עולי עליית הנוער הגרמנית של שנות ה30– בחרו שמות מקראיים אזוטריים יותר כמו עשהאל , גרשום , חנן ויוחנן , והשם התלמודי גיורא , לעתים קרובות כתרגום שמותיהם הגרמניים . על קריאת השמות השפיעו גורמים נוספים כמו דמויות ספרותיות או נופלים ידועים . וכך השם אורי זכה לתפוצה רחבה בהשפעת שירה של רחל " אורי אקרא לו , " הרומן הוא הלך בשדות של משה שמיר ונפילתו של אורי אילן ב . 1953– בקרב הציבור החילוני נעלמו כמעט לגמרי השמות שנחשבו גלותיים , אך נשמרו חלק מן השמות מימי הביניים דוגמת צבי ודב . בקרב הדתיים–לאומיים קיבלה המגמה צביון שונה במקצת , והם בחרו בשמות שהיו אופייניים לקבוצה הזאת , כמו זבולון , אביעזר ואליסף . בין החרדים נמשכה מסורת קריאת השמות שהיו מקובלים בגולה . בקרב הנשים המגמה היתה דומה אך היא נתקלה בבעיה : מאגר שמות הנשים במקרא קטן ביותר , ולמקצתם צלצול או משמעות בלתי נעימים , כמו חולדה וערפה . ובכל זאת רבו באותן שנים תינוקות בנות שנקראו רות , נעמי , רחל , יעל , מיכל , נועה ועוד . שמות מקראיים שנחשבו גלותיים הוסבו לשם מודרני על ידי שינוי קל . מירה במקום מרים , ריקה במקום רבקה ועוד . שמות רבים ניתנו אז לבנות בגזירה משם בן , בדרך כלל מקראי : יוספה , ראובנה , דניאלה . השמות המקראיים שאומצו ביטאו גישה אופטימית–כוחנית , הן בבחירת שמות שופטים וגיבורים , והן במשמעות השם , כגון עודד , עוזי ואיתן . לעתים ניכרה בבחירה השפעה של מגמות אידיאולוגיות או של מיתוסים חדשים . כך נתפס השם המקראי נמרוד כביטוי להשקפות כנעניות , דרור ודרורה כביטוי למאבק בבריטים , ונילי על שם מחתרת ניל"י , שהיא עצמה ראשי תיבות של "נצח ישראל לא ישקר . " אפשר להצביע על שמות נפוצים באותה תקופה שנכללה בהם המילה "עם , " כמו עמיחי , עמיצור ובת–עמי , וכן ציון וציונה , הרצל , בלפור , בנימינה ומוריה . בנות לא מעטות במשפחות סוציאליסטיות נקראו מאיה על שם האחד במאי . חלק מהשמות מסוג זה נשארו נדירים עקב מוזרותם : עבריתה , חרות .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|