|
|
Page:289
ולהרחבת מגוון הסוגות בלימוד ההבעה . ההעצמה של הלומד נעשית לא רק על ידי הוראה פשוטה וישירה של היכולת לקרוא טקסט , להבין אותו ולהגיב עליו , אלא גם על ידי העלאת המודעות שלו לרכיבים החברתיים והתרבותיים המעורבים בכל בחירה לשונית . כדי שיהיה קורא ביקורתי , המסוגל לקרוא בין השיטין ומעבר להם , עליו לאתר את הקולות השונים העולים מן הטקסט , להקשיב לכל אחד מהם , ואף לאתר את הקולות החבויים , הסמויים מאוזן ומעין . המשמעות של הדרישות האלה היא שההוראה תתרכז באיתור המרכיבים – אוצר המילים , התחביר , הציטוטים , סגנון הפנייה , מידת הישירות וההירמזות – ובהבנת הדרכים שבהן הם פועלים ומופעלים . במקום לבקש מן הלומדים לסכם את הטקסט שקראו , הם יתבקשו להציע תשובות לשאלות בנוסח של מי היה יכול לכתוב טקסט כזה , למי הוא נועד , מדוע בחר הכותב לדבר בגוף ראשון או שלישי , ואפילו מהם הדברים שלא נאמרו בטקסט . ההתמקדות ברכיבים התקשורתיים בהוראת השפה הביאה להזנחת רכיבים מסורתיים יותר , כגון קריאה רהוטה . בציבור הרחב נתפסה שימת הדגש על הרכיבים של הטקסט השלם כשיטה ורבים קוראים לה , בטעות , אוריינות או "השפה כמכלול . " משהתברר כי מספר הילדים שלא היו מסוגלים לקרוא באופן עצמאי גדל , ועוד יותר גדל מספרם של אלה שאינם מסוגלים להתמודד עם טקסטים איכותיים , תלו את הקולר בראשית הקריאה . כך צפה ועלתה מחלוקת ישנה בדבר הדרך היעילה ביותר ללמד ילדים לקרוא , והנושא נעשה לזירה הראשית של הדיון הציבורי בלשון וחינוך . העיסוק הסוער בתקשורת , ועדה שמינתה הכנסת בעקבותיו , הביאו את המערכת לבצע תפנית ולנסח ניסוח ברור את הצורך להדגיש את הרכיבים הבסיסיים – כולל זיהוי הניקוד והתנועות – ולחזק את דרך ההוראה המפורשת של הקריאה כפי שנהגו לעשות בגישות מסורתיות יותר . החינוך ורובדי העברית כדי להבין את מבנה המילון של העברית ואת התחביר שלה יש להכיר את הרבדים השונים שמהם היא ניזונה . והנה בשנים האחרונות יש התרחקות של הצעירים מלשון המקרא , הנעשית למספר גדל והולך של ילדים למעין שפה זרה . התלמוד גדול בהיקפו מן המקרא , ושזור סיפורים מחיי היומיום . מבנים תחביריים רבים של העברית החדשה ( העברית בת זמננו ) וחלק גדול מאוצר המילים שלה באים ממנו . ללא חשיפה אליהם עלול התלמיד לסבול גם מדלות לשונית , גם מבורות ( הקרויה בהקשר הזה היום "בוריינות ( " וגם מניכור . אלא שבמשך שנים נוצרה במערכת החינוך מגמה שמידרה את העיסוק בטקסטים מן המקורות , ולמעשה הופקעו מן החינוך הממלכתי נכסים לשוניים מהותיים לעברית . הוראת הלשון נערכת כדי להבטיח לתלמיד חשיפה מגוונת לרובדי השפה תוך הפרדה בין ידיעה לאמונה : להכיר את התפילה אין פירוש הדבר להתפלל . כהכללה ניתן לומר כי השינוי שחל בהוראת הלשון מייצג מעבר מלימוד רבני – של נורמות ותקנים שנקבעים על ידי סמכות אחת – ללימוד ריבוני , שבמסגרתו רוכש הלומד כלים שיאפשרו לו להחליט כיצד להשתמש בשפה . השפעות טכנולוגיות ותרבותיות בסוף המאה ה20– היינו עדים גם להמשך המהפכה בטכנולוגיות של הדפוס , מצד אחד , ולמהפכה מן היסוד בעיבוד מידע ובהפצתו , מן הצד האחר . שתיהן השפיעו רבות הן על דרך הלימוד של התלמיד , הן על דרך השימוש שלו בשפה ובטקסטים והן על ההוראה . באמצעות מעבדי התמלילים ניתן להפוך טקסט של כל תלמיד לחומר עבודה בשביל עמיתיו , וכך התרחב המקום של הוראת עמיתים בטיפוח הכתיבה בבית הספר . באמצעות כלים ממוחשבים יכול התלמיד לשאוב טקסטים ממקורות שונים , וכעת מתגייסת המערכת ללמד אותו כיצד למזג חומרים מכמה מקורות לכדי טקסט לכיד משלו עצמו . בשנים האחרונות מרבים ילדים , החל בגילים מוקדמים יחסית , לשוחח ברשת האינטרנט . כאן הם כותבים 'מחשבית' ומתכתבים ב'אס–אם–אסית . ' 'מחשבית' היא אנגלית פונטית עיצורית , המנצלת לא רק אותיות , אלא אף שווי ערך , כמו ספרות במשמעות הצלילית שלהן , והיא חותרת לומר 'כמה שיותר בכמה שפחות . ' 'אס–אם–אסית' מקצרת בכל דרך אפשרית כדי 'לחסוך זמן אוויר . ' מצד אחד יש משהו מפחיד בכך שהשפה נעשית אמצעי יעיל לתקשורת פשטנית ; מן הצד האחר , מתגלות בה תכונות של הלשון ושל הכתב כאחד . גם כאן החינוך נערך כדי להיות פתוח ומודע לסוגי הלשון וללמוד את המערכות המשמשות אותן . ילדי סוף המאה ה20– וראשית המאה ה21– נחשפים לשעות רבות וארוכות של צפייה בטלוויזיה . חוקרים מבחינים בין שני סוגי צפייה – פסיבית ואקטיבית – ומבחינים גם בין שפה אינטראקטיבית – שבה הדובר נוטל חלק – לבין שפה שהוא שומע בלבד . יש התרשמות שילדים רוכשים מילים בספרדית אחרי מנה הגונה של הטלנובלות , אך עדיין אין מחקר שבדק ביסודיות את השפעת הטלוויזיה על השפה . במרוצת השנים עבר מקצוע ההוראה פמיניזציה , עד כדי כך שברירת המחדל בפנייה אל ציבור המורים היא לשון נקבה . ילדים לומדים אצל מורות . הגישה הפמיניסטית המתעוררת
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|