|
|
Page:287
נשיות פונים בנקבה . בהוראות להרכבת ארון מטבח , למשל , נכתב 'בדוק , ' 'הצמד , ' 'קח , ' אך בהמשך ניתנות הוראות להשחלת שקית הניילון לתוך פח האשפה בלשון נקבה , ' קחי , ' ' הרימי , ' 'קפלי . ' מבדיקתן של קנטור ומוצ'ניק שפורסמה במשותף בשנת תש"ס התברר שהמגמה מאז שנות ה90– היא להשתמש בלשון סתמית בהוראות לבני שני המינים , בדרך כלל בשם פועל או בבינוני רבים . בהוראות בישול , לדוגמה , השתמשו בעבר בלשון נקבה , כגון 'ערבבי , ' 'שימי , ' אך כיום מועדפת לשון סתמית , דוגמת 'מערבבים , ' 'שמים . ' מרצים , ובעיקר מרצות , נוטים לנקוט לשון כפולה בהוראות שבבחינות , כגון הסבר / הסבירי , כתוב / כתבי . לעתים עוקפים הכותבים את הסרבול שבפניות מסוג זה באמצעות צורות ציווי רבים , כגון הסבירו , נתחו , כתבו . משרד החינוך והתרבות פרסם בשנת 1993 הנחיות להתייחסות שווה לבני שני המינים בפרסומים , בספרי ילדים ובספרי לימוד , בין השאר בלשון ההוראות . האפשרויות המוזכרות שם הן שימוש בלשון רבים ' ) כתבו , ( ' במילים משותפות ' ) נא לכתוב ( ' או בפנייה מקבילה בלשון זכר ונקבה ' ) כת . ב או כתבי , ' או ' כת . ב / כתבי . ( ' בבדיקת ספרים שיצאו לאור בשנים האחרונות נמצא שלשון הפנייה באה בדרך כלל ברבים . כך , למשל , בספרים ללימוד הלשון הופיעו צורות כגון כתבו , רשמו , עליכם לדעת , תוכלו לתרגל . לעתים מתעוררת השאלה אם כאשר מדברים על אישה יש לומר יושבת ראש , דוקטורית , פרופסורית , דיקנית וכד , ' או שמא הצורות בזכר הן הבלתי מסומנות ומתאימות גם למין נקבה . בחלק מן המקרים היתה הכרעה מצד האקדמיה ללשון העברית , כגון בצורה מנכ"לית , אם כי במציאות עדיין משמשות שתי הצורות , ובאחרים אינה מתאפשרת כלל נטייה ללשון נקבה , דוגמת ראש ממשלה , ראש משפחה וכו . ' בלשון העממית נוצרים לעתים צירופים מוזרים , כגון "עורכת דינית , " מעין צורה כפולה לנקבה . בצבא משמשים השמות לרוב הדרגות גם בנקבה , אך נהוג לומר תת–אלוף ( אף שיש אלופת ספורט ) ורבסמל ( אף שיש סמלת . ( המחקר בתחום לשון ומגדר בחברה הישראלית עדיין בעיצומו , ולכן לא ניתן לקבוע באופן חד–משמעי אם אכן קיימות "שפה נשית" ו"שפה גברית , " אף כי בדיקות אחדות מורות שיש . מחקרה של מוצ'ניק , שפורסם בשנת תשנ"ז , גילה הבדלים בולטים בלשון הדיבור , הן מבחינת כמות השיח והן מבחינת איכותו , ונראה כי הדברים קשורים זה בזה . מכיוון שנשים מדברות בפירוט רב על נושאים אישיים , נוצר הרושם כי הן דברניות יותר מגברים , אך מתברר כי דווקא הגברים הם המאריכים בדיבורם , בעיקר בשיח הציבורי . כמו כן קיים הבדל בין המינים בשימוש בסלנג ובלשון אופנתית , כפי שטוען רוזנטל . גברים מרבים בסלנג מצ'ואי–כוחני , ובו מילים בוטות מתחום המין ודימויים מלשון הצבא והספורט . נשים , לעומתם , נוטות להשתמש בלשון נקייה יותר ובסלנג "שיינקינאי , " המזוהה עם ביטויים דוגמת 'כזה' ו'כאילו , ' המעידים על הסתייגות ועל ריכוך האמירה . לקריאה נוספת : מוצ'ניק , מ , ' הבדלי לשון בין גברים לבין נשים בעיתונות העברית ( עבודת דוקטור , ( אונ' בר–אילן , תשנ"ב . "–– גבר מול אישה – תקשורת שונה , " בלשנות עברית , , 42-41 תשנ"ז , עמ' . 86-79 מוצ'ניק , מ' וה' קנטור , "לשון ומגדר – על תארים ייחודיים לנשים ולגברים במודעות החרדים , " בלשנות עברית , 45 תש"ס , עמ' . 56-49 קנטור , ה , ' "על דרכי מתן הוראות בעברית , " הד האולפן , , 60 תשנ"א , עמ' . 84-81 קנטור , ה' ומ' מוצ'ניק , 6 " נה 6 / ני 6 / נ – כיצד פונים " ? בתוך : מ' שלט חוצות בתל-אביב . המחקר בתחום לשון ומגדר בחברה הישראלית עודנו בעיצומו ולכן לא ניתן לקבוע חד-משמעית אם אכן קיימות "שפה נשית" ו"שפה גברית"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|