|
|
Page:285
בתחום הלקסיקלי אפשר למצוא שימוש בשורש ערבי הנשקל במשקל עברי . תופעה זו אינה מיוחדת רק לפעלים , אלא היא קיימת גם בשמות : "הדם שלהם נוזף , " בהשפעת " ו a מהם ינ ְ זפ . " שמשמעותו "הדם שלהם ניגר . " בתחום הסמנטיקה ההשפעה הערבית ניכרת בשני מישורים . תרגום שאילה : המשפט "המחנך מחנך את התלמיד להוציא ממנו אדם טוב" מושפע מן הערבית : "י He י אל–מע \ מ אלM– למי 'a ל ִ יח X ' ג ַ/' ל ִ יט l ע , " במקום המקובל בעברית : "המורה מחנך את התלמיד כדי שייצא אדם טוב . " שאילת משמעות : ... " וזה מעיד על התייחסות של מר ועבד . " ערב : ' "והא 'aא י \ j עלא עלא . ת ס D i נ וע H ד . " ס R ד = אדון , מר . עבר : ' "וזה מעיד על יחס של אדון ועבד . " דוגמה נוספת : "אח שלו הרג אותו ואמר לו למה לוא תחתום . " ערב' מדוברת : " אח % ' ה K תלו ו . " = \ . . תל = הרג , הרביץ בערבית המדוב'פ עבר : ' " אחיו הרביץ לו ואמר : "מדוע אינך חותם . " לקריאה נוספת : אבו–בכר ר , ' תשס"ב , "מבט על הדיאלקטים הערביים , " חלקת לשון , , 34-33 עמ' . 126-109 אבו–עסבה ח . 1997 , ' מערכת החינוך הערבית בישראל , מצב קיים וחלופות ארגוניות אפשריות , גבעת חביבה : המכון לחקר השלום . אמארה מ ; ' מרעי ע ' , 1990 סוגיות במדיניות החינוך הלשוני בבתי הספר הערביים בישראל , תדפיס , המכון לחקר השלום , גבעת חביבה . הנקן ר , ' התשנ"ז . "בין עברית לערבית ברהט שבנגב , " מסורות , מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים , כרך ט , י , יא , עריכת משה בר–אשר , ירושלים , האוניברסיטה העברית , עמ' . 381-336 כהן א' . 1968 האנציקלופדיה החינוכית , "הוראת עברית לילדי ערביים בישראל , " כרך ב . ' לוין א' תשנ"ה , דקדוק הלהג הערבי של ירושלים , ירושלים : מאגנס . לנדאו מ' יעקב . 1993 המיעוט הערבי בישראל , , 1991-1967 תלאביב : עם עובד . לשון ומגדר מלכה מוצ'ניק חקר המגדר עוסק בהבדלים שבין גברים לנשים , ובין השאר בהבדלים לשוניים . מתברר כי גם אם לרשותם של בני שני המינים עומד אותו מצאי לשוני , הם עושים בו שימוש שונה בכמה תחומים . ייתכן שחלק מן ההבדלים נובעים מן השוני במבנה האנטומי , הפיזיולוגי וההורמונלי שבין גברים לנשים , אך כיום מקובל יותר לייחס את ההבדלים לגורמים חברתיים . המונח מג ^ ר ( gender ) קשור במילים "הגדרה" ו"גידור , " והוא מובחן מן המונח "מין" , ( sex ) המשמש לציון ההבחנה הביולוגית . מונח אחר הקשור בתחום הזה הוא "מיננ % ת" , ( sexism ) המציין התייחסות חברתית על פי המין , ומתקשר לאפליה בין המינים ולרצון לבטל אותה . העיסוק בקשרים שבין לשון ומגדר קיבל תנופה בתחילת שנות ה70– של המאה ה20– במדינות המערב , בעיקר בארצות הברית ובבריטניה , עם הקמת תנועות פמיניסטיות , שדרשו התייחסות שוויונית לבני שני המינים , ובכלל זה בשימוש בלשון . עצם הקשר שבין הלשון לבין מין הדוברים נבדק במקומות שונים בעולם זה עשרות שנים . תחילה נתגלו הבדלים בלשונות המדוברות בחברות סגורות , כגון באפריקה , ביפן ואצל אינדיאנים באמריקה . מכיוון שבחברות האלה מעמד האישה שונה ממעמדו של הגבר , נמצאו הבדלים בולטים מאוד בלשונם , עד כדי היווצרות של מעין "לשון נשים . " המחקרים החשובים התרכזו לא רק בדוברים , אלא גם בלשונות עצמן , מתוך תחושה שגברים הם שיצרו אותן , ועל כן הן אינן מתאימות לנשים . שנים רבות עוסקים חוקרים בשאלה אם ההבדלים בין המינים הם מ % לדים , או שמא מדובר בתהליך של חבר % ת , שבו מלמדים את הבנים ואת הבנות להתנהג בדרך שונה . מחקרים מרכזיים מגלים הבדל במשחקים של בני שני המינים מגיל צעיר . הבנות משחקות בקבוצות קטנות או בזוגות , ומטרת משחקן היא שיתוף פעולה , ולא תחרותי % ת . הן לומדות להשתמש במילים לצורך יצירת קשר ולשמירה על קרבה ועל שוויון , ואילו הבנים משחקים במשחקים תחרותיים ומבליטים בלשונם יחסי סמכות וסטטוס . נמצא גם שבנות מתמקדות בקשר החברתי , בדאגה לזולת , במתן תשומת לב , באמפתיה , במעורבות ובתלות הדדית , ואילו הבנים מתמקדים במושגים של צדק , אסרטיבי % ת ועצמא % ת , הם אינם מעורבים רגשית בהתרחש % ת ומנסים למצוא פתרונות הגיוניים ורציונליים לבעיות . הגישה החברתית–הפסיכולוגית , שעמדה ברקע מחקרי המגדר עד שנות ה , 80– הורתה על קיומן של דעות קדומות בנוגע ליחסי הכוח שבין גברים לנשים , הגורמות לכאורה להבדלים בלשון . כעבור זמן שונתה הגישה , ובמקום לחקור על פי סטריאוטיפים ותחושת אפליה , החלו להתרכז בגורמים המביאים לחוסר תקשורת בין המינים . הגישה הזאת מ < % רת כגישה תרבותית–אנתרופולוגית או "גישת שתי התרבויות , " והיא מתרכזת בהבדלים בדרכי החשיבה , המשתקפים בין השאר בהתנהגות לשונית שונה .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|