|
|
Page:284
הספר . שתי צורות אלו נבדלות זו מזו בתחביר , בדקדוק וגם באוצר המילים . לפעמים נעשה בהן שימוש מעורב בקרב דוברים רבים , בעיקר המשכילים שביניהם . ואולם , בעוד שהספרותית היא לשון אחידה בעולם הערבי כולו , ובכלל זה בישראל , אין המדוברת אחידה , וקשה אפילו בישראל לציין " ערבית מדוברת" אחת , הן מבחינה סוציו–לינגוויסטית , הן מבחינה גיאוגרפית . הדיאלקט העירוני המדובר בערים קדומות כמו יפו , לוד , רמלה , עכו וחיפה נבדל בתחומים אחדים מהדיאלקט הבדווי ומהכפרי ובכלל זה הדיאלקט כפרי המדובר בכפרים שקיבלו מעמד מוניציפלי של עיר , כמו טייבה , טירה , קלנסואה , בקה אל–גרבייה , אום אל–פחם , סח'נין , שפרעם ועוד אחדים . הלשון העברית משפיעה על הערבית המדוברת בעיקר בתחום המילון , שהוא התחום המושפע ביותר במגע בין דוברי שפות שונות ; השפעה זו מתבטאת בכל תחומי החיים ובכל המקצועות החל בלשונו של הפועל הפשוט וכלה ברופא והיא נפוצה באזורי המשולש והנגב מסיבות סוציו–לינגוויסטיות וסוציו–פוליטיות . לעומת זאת יש בקרב הערבים אנשים המתנגדים ל'עבר % ת' הערבית בגלל קנאתם לשפה הערבית . לפעמים נקלטת המילה כצורתה בלשון המשאילה , העברית , כתוצאה מהעדר מקבילה ערבית או כתוצאה מהדומיננטיות של המילה העברית ודחיקת המקבילה הערבית . דוגמאות : מת = X מיץ , תפסה את מקומה של עציר הערבית . מזגאן = מז Y ן דוחקת את המילה מ R < פ . המילים שלאט ( שלט ) ושמנת ( ש S נת ) דומיננטיות בהעדר מקבילות ערביות . H סי Z ר H ) ס N ר ) דחקה את מקבילתה הערבית מניח / ט R ב / מאשי . רוכל מדבר ברמקול בכפר ערבי : ח H ' ז , לח ' מנ = R ת , ע = ג = ת , דהיינו , לחם , לחמניות , עוגות . ל"לחמניות" אין מקבילה ערבית , אך המקבילה הערבית ל"עוגות" היא סוג מסוים של עוגות שאינו זה הנמכר במקרה דנן . בשיחות בין ערבים אתה עשוי לשמוע משפטים עבריים שלמים בתוך רצף הדיבור . דוגמה : [ " לת \ י א = ] א H ו–נ H יל זעלאנ עלי , < צ _^ ני < ל זה שטי = ת , ח \' י יזעל ! אז מה ? א \ י H זעל אאח `' ת = a ` H א . " כלומר : "אמרת לי שאבו נביל כועס עליך , האמן לי כל זה שטויות , תן לו שיכעס ! אז מה ? מי שכועס סופו יתרצה . " בשיחות בין צעירים הערביים נשמעים לפעמים ביטויי סלנג עבריים : כשהאב הסרבן מסכים לקחת את המשפחה לטיול , צועק הבן לכיוון אמו : "י S א ! יייש ! א % H י ואפק י = ח c ' נא עש S ת אל–הוא . " כלומר : "אמא ! יש ! אבא הסכים לקחת אותנו לטייל כדי לנשום אוויר . " המילה "אהלן" או "אהלין" שפירושה "ברוך הבא" משמשת בערבית המדוברת , בין היתר , כתשובה למ ` ח H א , כלומר שלום . בסלנג העברי מציינת אהלן את הברכה עצמה , " שלום . " דבר דומה קרה למילה יענ % שמקורה בערבית יעני , כלומר , זאת אומרת . היא נשמעת בצורתה העברית בקרב צעירים אחדים בדיבורם הערבי . ייתכן אף שמילת הסלנג הערבית מנ R ק , במשמעות טיפש , לא רציני , חסר ערך וכדומה מקורה בסלנג העברי . תופעה נוספת היא צירוף צורן הרבות לסופי מילים עבריות : e מז e את , כלומר רמזורים , H לאפנאת , כלומר פלאפונים . תופעה אחרת היא צירוף צורן היידוע הערבי אל– לתחילת שמות עבריים , כגון : וינ אל–עזיר ת H ע , < כלומר איפה העוזר שלך . ח f אל–חג e % א , כלומר שים את החגורה . השפעת הערבית על העברית הכתובה אחת הבעיות העומדות בפני האזרח הערבי הממוצע בכתיבתו העברית היא , כאמור , מידת מעורבותה של לשון האם . התופעה נפוצה בקרב תלמידי ביה"ס הערבי בכל שלבי לימוד הלשון העברית ; אולם ככל ששליטתו של הדובר בעברית חזקה יותר , פוחתת השפעת לשון האם . המטען הלשוני שנושאים חניכים ערביים בבואם ללמוד עברית בכיתה ג' הינו הערבית המדוברת והערבית הספרותית , אבל האחרונה אינה שפת אם של מי מהם , והיא מוכרת לו רק מגיל , 6-5 כשהחל ללמוד בביה"ס . לשון אם זו עשויה להשפיע על הלשון העברית הכתובה של האזרחים הערביים בתחומים אחדים . כמעט רוב שגיאות הכתיב בקרב ערבים הן פועל יוצא של ההגייה . תופעה זו מזכירה את העברית המשוערבת בימי הביניים , ואולי לפנינו עברית משוערבת מודרנית . חלק מהדוגמות שלהלן יכול להימצא אף בקרב עולים חדשים ואפילו בקרב דוברי עברית ילידיים . השפעת הערבית על הדיבור העברי של הערבים הישראלים בתחום התחביר רבה . אנו עשויים לשמוע מבעים על–פי הערבית כמעט בכל מקום שיש הבדל תחבירי בין שתי השפות . למשל , הדובר יעדיף את מילת היחס הערבית על מקבילתה העברית : "מציע על" על–פי הערבית "א _ ת g ח עלא" במקום " מציע ל . "– ומהערבית המדוברת : "האיש מלמד את כלבו על התנהגות טובה" " ) אל–אנסאן H ע \ ם < ל H עלא / ע–תצ h פ מניח ( " במקום "האיש מלמד את כלבו התנהגות טובה . " לעתים נגלה שימוש על–פי חוקי ההתאם הדקדוקיים בערבית : "לעשות תוכנית יומי קבוע" על–פי הערבית : ... " ) לעמל ` H נאמג ' נ יומ R נ ת ' א H תנ ( " במקום ... " לעשות תוכנית יומית קבועה . " השפעה מקבילה בתחום המורפולוגיה נמצא , למשל , כאשר השורש העברי נשקל על–פי הבניין הערבי , כמו בהופעת המילה " ממהיר" בהפעיל , על–פי אס e ע = מיהר , במקום "ממהר , " בפיעל . כך "מתקווים" על פי הערבית המדוברת "יתא S לונ " במקום : "הם מקווים . "
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|