|
|
Page:282
תופעה זו ובמילים משלנו – מלשון הקודש – ללשון חול . " בעקבות דבריו של פרופ' צרפתי דומה אפוא כי אפשר לכנות את המעבר שהתחולל בדורות האחרונים מלשון הקודש ללשון החול , כפי שהוא נתפס בתודעתה של האורתודוקסיה האשכנזית , כמעבר מלשון הקב"ה ללשון הסט"א , מלשון הקדוש ברוך הוא ללשון הסיטרא אחרא . העברית של הערבים בישראל רפיק אבו–בכר העברית וחשיבותה לערבי הישראלי המיעוט הערבי בישראל , המהווה כ 19 % – מאוכלוסיית המדינה , הוא בעל תרבות ושפה משלו , ומשתייך לשלוש דתות : נוצרים , מוסלמים ודרוזים . הערבים בישראל מהווים חלק מהחברה האזרחית הישראלית ומתרבותה . העברית היא להם שפה שנייה בחשיבותה וידיעתה היא אחד הגורמים לשילובם בחיי המדינה , אף שרוב אזרחי ישראל הערבים מזהים את עצמם כפלסטינים אזרחי מדינת ישראל וחרף הסכסוך הישראלי–פלסטיני המתמשך . חשיבותה של העברית להם היא גם לצרכים קומוניקטיבייםפרקטיים וגם לצרכים אינסטרומנטליים : לקבלת שירותים ממוסדות ממשלתיים , לעיון בחיבורים מדעיים וספרותיים , להשתלבות בלימודים אקדמיים , לניהול עסקים משותפים עם האזרחים היהודיים , למגע תרבותי , לצורכי פרנסה במגזר היהודי בענפי העבודות השונים : הבנייה , הפקידות , הרפואה , החינוך , הרווחה , וכו . ' ככל ששליטתו של הערבי בלשון העברית טובה יותר , כך גדולים סיכויו להתמודד בהצלחה עם גורמים סוציו–אקונומיים ולהשתלב בחברה היהודית . יתר על כן , העברית משמשת בקרב צעירים ערביים רבים ביטוי לרצון ולשאיפה להידמות לעולם המודרני המערבי המיוצג על–ידי החברה היהודית . העברית אינה זרה לאזרח הערבי . היא נשמעת בכלי התקשורת , בשוק , בבית החולים , בביקורי יהודים במשפחתו , בבית הספר וכו . ' שלטים רבים בתוך הכפרים הערבים כתובים בעברית כתרגום לערבית , ולפעמים גם בלי הערבית . מידת החשיפה ללשון העברית שונה מאזור לאזור , ממשפחה למשפחה ומאדם לאחר . אין כיום ערבי–ישראלי שאינו דובר עברית , אך מידת השליטה בעברית שונה מאדם לרעהו . אין להתייחס ללשון העברית שבפי האוכלוסייה הערבית כאל מקשה אחת . יש לקחת בחשבון חתכים אחדים , ולהלן כמה מהם . נשים לעומת גברים . ההנחה היא שהגברים שולטים בדיבור העברי יותר מאשר הנשים בעיקר בחברות המסורתיות , בגלל כושר הניידות של הגברים , אך בהבעה בכתב יש להניח , שישנן נשים העולות על הגברים . תושבים בערים המעורבות לעומת עמיתיהם הכפריים . ההנחה היא , שהראשונים שולטים בעברית יותר מהאחרונים , בעיקר בגילאים הנמוכים , מסיבות סוציולוגיות שונות ; ככל שמתבגרים מצטמצם הפער בגלל החשיפה של הכפריים ללשון העברית . מידת מעורבותו האישית של הערבי באשר הוא בחיי היומיום של החברה היהודית דוברת העברית . ככל שרבים מגעיו עם יהודים , שפתו נעשית רהוטה יותר . בוגרים ממשפחות מבוססות כלכלית ומשכילות לעומת עמיתיהם ממשפחות מעוטות יכולת . סביר להניח , שהורים מבוססים כלכלית משקיעים בלימודי בניהם יותר משאבים , הן בשיעורים פרטיים , הן בהשגחה על הלימודים בבית הספר ובבית , אך ייתכן מצב הפוך : הורים מבוססים מנצלים את בניהם בעסקיהם הפרטיים ועיקר דאגתם ללימוד העברית היא כלכלית . בוגרים מהמשולש ומהגליל לעומת עמיתיהם מהנגב . ההנחה היא , שרמת ההשכלה הכללית בנגב פחותה מזו שבאזורים אחרים בגלל הבעיות המיוחדות באזור זה , ובכלל זה מיעוט האפשרויות העומדות בפני הבוגרת הבדווית בהשוואה לבוגרת מהמשולש או מהגליל , אך לאחרונה חלה התקדמות בעניין זה . דתיים לעומת חילוניים . ההנחה היא כי האחרונים שולטים בעברית יותר מהראשונים בגלל חשיפתם ללשון העברית מחוץ לבתיהם , חשיפה הנובעת מדפוסי חייהם הפתוחים יותר לחברה היהודית . העברית בבית הספר הערבי לימוד העברית בקרב האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל החל מיד עם הקמת המדינה . על אף הוויכוחים החריפים שהתנהלו באשר ללימוד שפה זו . בחוק החינוך הממלכתי שנחקק בשנת 1953 לא ניתנה הדעת על מטרות החינוך הערבי ובכלל זה על לימוד העברית , אף שחלק מהמטרות שנוסחו בחוק התאימו גם לילד הערבי . תוכניות הלימודים דאז משקפות תפיסות חברתיות של הרוב היהודי הרואות במיעוט הערבי בישראל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|