|
|
Page:280
שבדו מלבם , והרכיבו מעירוב לשונות , כל זאת הוא מעצם היצה"ר [ היצר הרע , [ שמשתמשים עכ"פ [ על כל פנים ] בחלק לה"ק , ועי"ז [ על ידי זה ] יש להם אחיזה בכוחות הטומאה והסט"א [ הסיטרא אחרא , [ כאשר עינינו רואות גודל התגברות כוחותם בלשון הזה . " ... ניצחונה המוחץ של העברית בארץ ניצחונה של העברית בארץ כה ודאי וכה מוחץ , עד שגם מקטרגה הגדול נאלץ להשלים עם השתרשותה אפילו בקרב חסידיו המקומיים ובקרב אנשי "היישוב הישן" הסרים למרותו ההלכתית והנהנים ממתנת ידו הנדיבה . הד לכך אנחנו שומעים מתוך מכתב ששיגר יורשו ואחיינו , ר' משה טייטלבוים , לרב שמחה אלבוים , מנהל בית הספר לבנות בסאן פאולו , ברזיל . המנהל שואל אם הבנות רשאיות להשתתף באספות לבנות ולשמוע דרשות בלשון הקודש , והאדמו"ר מסאטמר משיב לו : " ובאמת לא אדע ולא אבין לאיזה תועלת וצורך לומדים הם עברית בחו"ל . דאם בא"י הם מתרצים עצמם דזה הכרח לדעת את שפת המדינה , אבל בחו"ל שאי–אפשר להשתמש בו , הרי אין בזה תועלת , ואין זה אלא הודאה ונתינת כבוד ויקר להציונות וללשון שבדו להם להרחיב גבולי המינות מקצה העולם ועד קצהו . וכבר כתב כק"ד [ כבוד קדושתו ] זי"ע [ זכותו יגן עלינו – הכוונה לדודו ר' יואל טייטלבוים ] שההבדל בין המשתמשים בשפה זו בא"י לבין המשתמשים בחו"ל הוא כהבדל שבין ע"ז [ עבודה זרה ] של כסף וזהב שיש בו איזה תועלת לבין ע"ז של עץ ואבן . " את ההיתר ההלכתי להתעלם למעשה מדברי האוסרים , ולהשתמש למרות הכול בעברית החדשה , נתן ר' אברהם ישעיהו קרליץ ה"חזון איש" – מגדולי אנשי ההלכה , פוסק שנחשב לבעל הסמכות התורנית העליונה של דורו ומנהיגו הלא–מוכתר של "היישוב החדש" החרדי הליטאי , שהתרכז סביבו בעיר התורה בני–ברק . כאשר באו לפניו קנאי ירושלים וביקשוהו לפרסם איסור על לימוד העברית בתלמודי התורה , בהסתמכם על איסור הקדמונים , דחה את פנייתם בדרך משל וסיפור : " פעם היה מצביא בא בימים , שבנעוריו היה מנצח על מהלך המלחמה בגזרה קרבית מסוימת , שם היתה חזית האש המרכזית , וינחל ניצחון גדול . והנה חלפו הרבה שנים . הגבולות הועתקו ממקומם , המבצרים הישנים התפוררו , ובמקומם נבנו מעוזים חדשים , שוב פרצה מלחמה – ואותו גנרל ישיש טוען כי מן ההכרח לרכז את הכוחות הלוחמים בשדה הקרב ה'היסטורי , ' בו פיקד בשעתו על חייליו , למרות שעכשיו קיימות נקודות תורפה חדשות ומסוכנות יותר . והנמשל – לא זוהי חזית הקרב האידנא " ! בקיעים ראשונים במגמה מעשית זו שהנהיג ה"חזון איש" בסוגיית העברית בנימוקים של "פיקוח נפשות , " "צורך השעה והמקום , " "חיזוק הדת בדברים שלא נאמר עליהם 'ייהרג ואל יעבור "' וכו , ' נתגלעו לאחר שהלך לעולמו והתפוגגו נוכחותו וסמכותו . אישים שונים מקרב מחנהו החלו יוצאים לקרבות נקודתיים בענייני העברית . אחיינו , הרב חיים שאול קרליץ , המכונה בעירו חש"ק , יוצא במאמר חריף המוכתר בכותרת "החיים והמוות ביד הלשון" בהתקפה על העברית החדשה , שמתוך כוונת–מכוון מטשטשת ביודעים את הגבולות שבין קודש לחול ובין טהור לטמא . וכדי להדגים את דבריו הוא בוחר במילים בעלות מטען אסוציאטיבי ממין אחד ששועבדו בידי המחדשים כדי לשרת את מטרותיהם , למשל , בתי המשפט : " כאשר גם אנו מכנים בתי–משפט את הערכאות הדנים לפי חוקי עכו " ם ושעצם מהותם היא עקירת כל דיני ומשפטי תוה " ק [ תורתנו הקדושה , [ אלמלאי היינו נזהרים מכל זאת ומשננים בלי הרף את התואר ערכאות ההולם אותם , לא היו לבושתנו ולהוותנו יהודים מאמינים בתורת ה ' פונים אליהם להתדיינות מרצונם הטוב , כפי שקורה לעתים קרובות בעוה " ר [ בעוונותינו הרבים . "[ או , למשל , משרד הביטחון : " משרד הצבא נקרא בשם משרד הבטחון והעומד בראשו כשר הבטחון , אותו זקן אשמאי שבחר בתואר זה לצבא לא במקרה נהג כפי שנהג . כוונתו של ארס עכנאי היתה להמיר את מושג הבטחון שהוא מושג של אמונה שלמה בהסתמכות על בורא כל העולמים יתברך בהשענות על הכוח הפיזי הגס , כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה . " או , למשל , בית הנבחרים אשר נטל את שמו "כנסת" מהמוסד העליון של ראשי ישראל וחכמיו בתקופת מלכי פרס – מימי עזרא ונחמיה ועד תקופת אלכסנדר הגדול – שתיקן תקנות שונות בחיי היהודים : " והעולה על כולנה , הדבר אשר היא בעוכרינו , שאת נפש הכלל הם 'קובעים : ' הוא עניין קיום ה'במה כפרנית מחרפת' המכונה 'כנסת , ' שמרימה יד בתורת משה לעקור כל חוקי ומשפטי תוה"ק לנטוע במקומם חוקי כזב והבל . " הרב י' אברהם וולף , מנהל סמינר בית–יעקב בבני–ברק , אף הוא , כקודמו , נאבק עם "מילים פסולות ממש" שעלינו להינזר מהן . הרב וולף יוצא חוצץ נגד המילה "מורה" במובנה הקבוע כיום . "דרכו של החיד"א לכנות את רש"י בכינוי 'המורה' סתם . אבל המקצוע דהאידנא היה נקרא 'מלמד' או 'רב " . ' לכן אין להשתמש בתואר "שר" למי שעומד בראש מיניסטריון , שהרי שר נאמר על אבנר , "נפל שר וגדול בישראל , " "שר הוא רק כשהוא גדול בישראל – אלו הם מונחים צמודים זה לזה . " "משרד הדתות , " לדעתו , מצרף תורת אמת עם אמונות הבל ;
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|