|
|
Page:275
ובאנגלית , ושל תוכניות בהנחייתם של כוכבי ערוצי הילדים , שבהן מתקבעת שפה ייחודית , בדרך כלל בוטה ונשענת בעיקר על ביטויי סלנג . השימוש בסלנג צעיר משפיע על דרך הדיבור של מבוגרים יותר ו"חבל על הזמן" ובמידת מה גם "כזה כאילו" הפכו לנחלת בני כל הגילים . ילדים בגיל רך מצטיינים ביצירת מילים חדשות בבלי דעת , אך המילים האלה אינן חודרות לשפה . בגיל בית הספר מתפתח סלנג ייחודי שלא תמיד נוצר בהשפעת השנתונים הגבוהים יותר . כך מתפתחים בסלנג הילדים קיצורים כמו H" צפר" ( בית ספר ) ו"ס N ה" ( בסדר ) וביטויים של פולקלור לימודים כמו " שליף , " פתק ששולפים מהמחבוא בעת מבחן . קבוצות תרבותיות–אידיאולוגיות לחברה הישראלית אופייני מאז ומעולם ריבוי קבוצות תרבותיות–אידיאולוגיות מסוגים שונים . בתוך הקבוצות מתקיים בדרך כלל שיח סוער שבו מתעצבת שפת הקבוצה , והוא פורץ אל השיח התרבותי המרכזי בדרכים שונות ומשונות . היישוב הציוני בישראל צמח בהצטברות והתקוטטות של קבוצות כאלה שהביאו איתן עולם של מונחים ודרכי שיח האופייניים לאירופה . השיח היה רווי בלעז , היטשטש בו הגבול בין ההגותי לפוליטי , והוא היה משותף לקבוצות השונות גם אם היו חלוקות אידיאולוגית , כולל קבוצות בציונות הדתית . היה אפשר למצוא בשיח הזה בתפוצה רחבה מילים שהתיישנו , כמו "פררוגטיבה" ( זכות יתר ) ו"איניציאטיבה" ( יוזמה , ( לצד מילים מהקורפוס של שפת ימי הביניים , כמו "רעיוני" ו"רוחני . " הקבוצה הציונית–הדתית פיתחה בקבוצה הזאת מילים בעלות אופי דתי , כמו "אמ % ני" ו"גא % לי . " סגנון השיח היה כבד , דרמתי ופולמוסי . השיח התקיים על במות מגוונות , כמו עיתונים , כתבי עת עיוניים , נאומים והרצאות . לשון השיח האידיאולוגי לא היתה רק מנת חלקם של המנהיגים , אלא היא פעפעה לשיח הפנימי בתוך הקבוצות ובין הקבוצות . השיח האידיאולוגי החל לדעוך בשנות ה60– וגם אופי הדוברים השתנה . אחרי הימים של הנואמים הטיפוסיים כמו בן–גוריון , יעקב חזן , זלמן שז"ר , הרב קוק , ברל כצנלסון וזאב ז'בוטינסקי , שהתנצחו ביניהם בשפה בעלת מאפיינים דומים , התרחבו מאוד סוגי השיח ונבדלו והשתנה אופי הדוברים . בוגרי החינוך הדתי משלבים שפה ישראלית ( השפה המרכזית ) עם ביטויים הנשענים על היכרותם את השפה של התלמוד ומנהגי הדת , וגם בתוכם אפשר למצוא ספקטרום של שפות , עולם לשוני שלם המתאר תופעות ומונחים ייחודיים לקבוצה הזאת , כמו "לא שייך" במשמעות של לא מתאים , או "מסירות נפש" במשמעות של תרומה או מאמץ . החרדים מדברים מקצתם ביידיש , אך גם הם מפתחים עברית ייחודית שיש בה יסודות של השפה המרכזית , עם מונחים אופייניים כמו "מה הפשט" כבקשת הבהרה ומילת הסלנג "חמאיין" המחליפה את "כאילו" החילוני . אפשר למצוא בדרך הדיבור החרדית בעברית השפעה של היידיש גם בדרך הדיבור וגם בנגינה ובהיגוי . לצד דעיכת המעמד המוביל של "האליטות הישנות" החלו לעלות ולהישמע דרכי השיח של הקבוצות המזרחיות – הקבוצות המסורתיות–הדתיות . לעומת השיח המופשט ובעל האוריינטציה האירופית , שהיה אופייני לשיח הישן , השיח בקבוצות האלה , שהתפרשותן בחברה הישראלית נרחבת , הוא רגשי , סיפורי ומעדיף הצגת דברים סוגסטיבית על פני טיעונים מסודרים שנועדו "לשכנע . " עם זאת הוא רווי מונחים תלמודיים שמקצתם אינם מוכרים במשמעותם המקורית לציבור הרחב . הדובר המובהק ביותר של השיח הזה הוא עובדיה יוסף . ש"ס , שאינה רק תופעה פוליטית אלא היא תופעה חברתית–תרבותית , יצרה שפה פנימית חלופית לשפה המרכזית והחלה להשפיע על השפה המרכזית , כמו במונח "תשקורת" שמרבה להשתמש בו המחזיר בתשובה אמנון יצחק . פריצת השיח הזה לשפה המרכזית קשורה גם לעליית מעמדו של הזמר המזרחי ולעלייה של גיבורי תרבות מזרחיים . הסמלים הלשוניים של התרבות הלשונית הזאת התופסים חלק חשוב בשפה המרכזית הם " כפרה" ( במלעיל ) ו"נשמה , " מילים המבטאות רגש חזק של שותפות גורל וסובלנות . שפת משנה בעלת השפעה רבה שמקורה בתרבויות נוער נעה בציר שבין תרבות הטרנס והמוזיקה האלקטרונית , השימוש בסמים והתפשטות ה"ניו אייג , "' ומגוון הקבוצות והרעיונות המדגישים את הצד המיסטי והרוחני . אפשר למצוא בשימושים בשפה הזאת מילים נפוצות כמו "להתחבר , " "להתמזג , " " רוחניות , " "אנרגיות , " וגם סגנון הדוברים הנינוח והסתמי לעתים הוא מעין אנטיתזה לסגנון העברי המקובל שהוא קומפקטי וקצבי . אפשר למצוא בחלקים מהשפה המיוחדת לחוזרים בתשובה שימושים דומים לאלה שבשפת הניו אייג . ' דרך המבע הזאת חדרה אל השפה המרכזית ואפשר לשמוע , למשל , פעלים כמו "להתחבר" ו"לזרום" בהקשרים רבים גם בעולם העסקי והפוליטי . תרבות הסמים הקלים יצרה מילים כמו "טריפ , " "דלוק , " "סרוט , " "תחת השפעה , " שלהן שימושים רבים מחוץ לתרבות הסמים . בשפת המשנה הזאת המתקשרת לתרבות נוער גלובלית אפשר למצוא מילים לא מעטות מן האנגלית וכן השפעה הודית , כמו למשל במונח "ג'נאנה , " שמשמעותו טירוף זמני . האינטראקציה בין הקבוצות התרבותיות השונות מגוונת וכוללת תופעות של חיבור לצד היבדלות . כך למשל מרבה האדם החילוני הישראלי , מגילאים שונים , להשתמש במילה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|