|
|
Page:274
באתוס הישראלי . שפת הצבא עצמה אינה מקשה אחת ואפשר למצוא בה שלושה מרכיבים עיקריים . מרכיב אחד הוא שפת הצבא הרשמית המשמשת לצורכי הפיקוד והתכנון הצבאי . המרכיב השני הוא שפת היומיום הצבאי המשרתת בעיקר את חיי המחנה ויחסי מפקד עם פקודיו . השפה השלישית היא הסלנג הצבאי . השפעת שפת הצבא על העברית הישראלית מתקיימת בשלושת המרכיבים האלה . שפת הצבא הרשמית יצרה סדרת מילים אינסטרומנטליות ששימשו בהמשך לתחומים במערכת הביטחון בכללה ובחיי ארגונים רבים . לדוגמה , לצורכי הצבא חודשו או התבססו מילים רבות במשקל M" פע % ל , " כמו " תשאול , " "תחקור , " "תדרוך , " שחדרה לתחום יחסי המוסדות והמדיה , "תדלוק , " שחדרה לתחום האזרחי ואפילו לסלנג , ועוד . בשנים האחרונות החדיר הצבא מילים שתיארו את פעולותיו במלחמה בטרור , כגון "סגר , " "כתר" ו"סיכול ממוקד , " ואימוצן בידי התקשורת והציבור קיבל גוון פוליטי . שפת הפקודות הצבאית משפיעה על אופן הניסוח הקצבי והיבש של תכנים ומזכרים גם במוסדות אזרחיים . בתחום הסלנג נחשב הצבא תקופה ארוכה ליצרן הסלנג המרכזי של העברית הישראלית , אך מעמדו בעניין זה ירד . מילים וביטויים שחדרו לעולם האזרחי כמו "לנתק מגע" ו"קודקוד" נשארו בשימוש . מילים המייחדות את ההווי הצבאי , כמו "מסטינג" ( פנכת אוכל צבאית ) ו"פיסטינים" ( נקודות גיאוגרפיות מרוחקות , ( מוכרות פחות לדורות של חיילים ואזרחים צעירים . בעשור האחרון נבחנה העברית רבות ביחסי הגומלין שבין שפת עולם המחשבים וההיי–טק לבין השפה המרכזית . התחום הזה פרץ את גבולות השפה המקצועית עקב ההתפרשות הרחבה של תחום המחשבים לכל בית ולמגוון פעילויות רחב . בתחומי ההיי–טק , שהוא ענף בעל סממנים גלובליים מובהקים , נולדה שפה מעורבת , עברית–אנגלית , הכוללת ערבוב מילים משתי השפות ויצירת פעלים חדשים ממילים לועזיות . כך אפשר לשמוע או לקרוא במסמכים רשמיים פעלים כמו "לקנפג" ( לבצע קונפיגורציה ) ושמות עצם כמו "קומיטמנט" ( מחויבות ) ו"דוקומנטים" ( מסמכי מחשב . ( בתחום השיח האלקטרוני שהפך נחלת הכלל באה לביטוי תופעה דומה , כמו בהופעה הנפוצה של הפועל "לצ'וטט" ( לקיים קשר שיחה ברשת , בעקבות "צ'ט ( " ובביטוי הנפוץ "תעביר לי אי–מייל" ( שלח אלי מסר ברשת . ( מונחים לא מעטים מתחום המחשבים עברו הרחבת משמעות וחדרו לשפה המרכזית , כגון "מתוכנת" במשמעות של פועל ללא רצון חופשי , "תחליף דיסקט" במשמעות של שנה את דרך מחשבתך וכדומה . גם קבוצות מקצועיות הנחשבות בעלות מעמד נמוך יותר מפתחות שפה מיוחדת הזוכה לתפוצה רחבה יותר במפגש בין בעלי המקצוע לקהל הרחב , כגון שפת עובדי המוסכים ושפת השרברבים . השפה המיוחדת לעבריינים מוכרת פחות , אם כי היא זוכה לחשיפה תקשורתית בכתבות על עולם הפשע . ביטויים מעטים כמו "זינזאנה" כשם למכונית אסירים והפועל " מזמר" במשמעות מלשין הפכו לנחלת הכלל . מעמדה של שפת העולם האקדמי בעברית הישראלית הוא סוגיה רחבה וחשובה , שיש לה כמה פנים . העולם האקדמי מתמודד עם הצורך להציג רעיונות ותזות נרחבות בעלי אופי מורכב ומופשט בעברית , ולא תמיד האופי התחבירי הפשוט יחסית של העברית מתאים לצרכיו . כמו כן מתמודדת האקדמיה עם השאלה עד כמה יש לחדש מילים בתחומי המדע למיניהם או להשתמש במילים שאולות , לכל היותר בהתאמה לצורנים עבריים . בתחום מדעי החברה והחינוך , למשל , חודשו בשנים האחרונות מילים רבות על משקל "מפ % על % ת , " ומקצתן חדרו לשפה בתחומים נוספים , כגון "מצ % ינ % ת , " "מע = רב % ת , " " מס % גל % ת" וכדומה . הניסיון שנצבר בתחום של שפת האקדמיה בעברית בעייתי . בתחומים רבים נהוגה כתיבה מסורבלת שאינה מסגלת את הסגולות המיוחדות של העברית אלא מעתיקה דגמים תחביריים וסגנוניים משיח אקדמי אנגלי או גרמני . הסגנון הזה , שיש לו לפעמים הצדקה בטקסטים אקדמיים , חודר גם לתחומים אינסטרומנטליים יותר , כמו התחום הציבורי והצבאי . אחת הסיבות לכך שחלק גדול מן העולם האקדמי לא פיתח דרך ייחודית של כתיבה מדעית בעברית , המתאימה לאופי ולמבנים המיוחדים לשפה , נובעת מכך שמרבית הכתיבה האקדמית בשלביה המתקדמים נעשית באנגלית , והיא נועדה לכתבי עת בעולם הרחב . קבוצות גיל התחום הזה קשה מאוד לאבחנות מאחר ש"צעירים" אינם בדיוק קבוצה מלוכדת והם מפוזרים ברחבי המדינה ומתחלקים לקבוצות משנה שונות , ובדרך כלל כבר יש ביניהם פערי השכלה , ומכאן שגם פערים בשפה . עם זאת זו קבוצה חשובה , כי בעיקר במסגרתה צומחים שפת הדיבור והסלנג . גם הסלנג הצבאי הוא מוצר של אנשים צעירים , וכמוהו כמה שפות משנה בעלות אופי תרבותי שיפורטו בהמשך . עולם הצעירים , המשתרע היום מגילאי חטיבת הביניים ועד הגילאים של אחרי הצבא , אחראי למונחים שאמנם מוגדרים סלנג , אך אי אפשר לתאר בלעדיהם את העברית הישראלית , כמו "כזה כאילו , " "חבל על הזמן" ( במובן של התפעלות מדבר חיובי , ( מילוני הקללות והפעילות המינית ועוד . הצעירים הם גם צרכנים מושפעים במיוחד של סדרות טלוויזיה בעברית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|