sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:261

היתה לנחלת הכלל במהלך שנות ה , 70– היה בתחילה תפקיד משני בהשפעתה על השפה . שפת החדשות נקבעה על פי כללי שפת הרדיו , ובדרך כלל , באשר הטלוויזיה היא מדיום הנשען על התמונה יותר מאשר על המילה , לא נעשו בה מהלכים מכוונים להכוונת השפה או להובלת תפיסה חדשה בתחום הלשוני . הפיקוח ההדוק ברדיו גרם שבניגוד לעיתונות הכתובה הומצאו רק מילים מעטות בידי שדרי הרדיו והטלוויזיה , כמו המילה "מהפך" במשמעותה הפוליטית , שהמציא חיים יבין בבחירות . 1977 שנות ה80– וה90– הן שנים של שינויים דרמתיים במדיה . בתחום העיתונות הכתובה התאפיינו השנים האלה בקריסת העיתונות האידיאולוגית , בעליית המקומונים ובצמיחת החלק המגזיני של העיתון . הרדיו והטלוויזיה התפצלו לערוצים והיה עליהם להגיע לקהלים חדשים ולענות על הפיצול החברתי . עולם הפרסום הלך וגדל , ובשנים האחרונות נוסף מדיום רביעי : האינטרנט . את התקופה הזאת מאפיינים גם יחסי גומלין הולכים וגדלים בין ערוצי המדיה למיניהם , והבידול ביניהם אינו מובהק כבעבר . באותן שנים נקבע היחס של המדיה לשפה כחלק מתהליכי השינוי , לא מתוך עמדה לשונית מובהקת דווקא , אלא יותר כסטיכיה ומתוך ההיענות לצורכי השוק וההתאמה ללשונם הטבעית של העיתונאים והקוראים החדשים . העיתונות הכתובה הרחיבה את דרכי ההבעה , ואפשר למצוא בה סוגי כתיבה שונים . ניסוח הידיעות בתחום החדשות עדיין נתון לכללים לשוניים קבועים , אם כי גם כאן אפשר למצוא הבדל מובהק בין הניסוח הפשוט והקצבי של עיתוני הערב לניסוחים מורכבים ומפותלים יחסית בהארץ , למשל . מהלך חשוב בשפת התקשורת הוא צמיחת השפה המיוחדת לכותרות , הנחשבות יותר ויותר לשפה עצמאית שמשקלה דומה לפחות למשקל החומר שהכותרת מכריזה עליו . בעולם כולו נהוגה שפה מיוחדת לכותרות , אך נראה כי בעיתונות הישראלית הנטייה לסגנון כותרת טלגרפי אינה חזקה כמו בעיתונות האנגלוסקסית . לעומת זאת בחלקים המגזיניים ובעמודי הספורט ובמקומונים נהוגה חירות רבה וגישה יצירתית בחיבור כותרות . בחלקים האלה של העיתון יש אף נוכחות בולטת לסלנג , שימוש במילים הנחשבות נמוכות וחופש ניסוח כמעט מלא לכותבי הטורים האישיים . השימוש בלעז בעיתון , שהתמתן בעשורים הקודמים , חזר בדרך שונה מזו של הדור הקודם , ובחלקים רבים בעיתון אפשר למצוא מונחים מקצועיים ותרבותיים רבים בלועזית , ובעיקר באנגלית . בכתיבה ובשידור מורגשת גם השפעה חזקה של העיתונות הלועזית , בעיקר האמריקנית , באמצעות תרגומי שאילה מרובים , כמו השימוש הנפוץ בביטוי "חלון הזדמנויות" ובביטוי הסלנג "לא מחזיק מים . " ההשפעה בולטת בתחומים בעלי אופי גלובלי כמו כלכלה ופיננסים , עולם המחשבים והאינטרנט ועוד . תיאורי ההתרחשויות בבורסות העולם בנויים על פי מודל לשוני אמריקני , כולל דימויים נפוצים נוסח " מלכודת דובים" ותיאור המניות כבעלות תכונות אנוש . שפת הפרסומת , האמורה להגיע לציבור רחב של צרכנים באמצעות סיסמאות קצרות וקליטות , צעדה כאן עוד צעד אחד והשימוש בה בסלנג ובשפת דיבור נמוכה לפעמים נפוץ מאוד ונחשב אפקטיבי . שפת הפרסום נשענת גם על משחקי מילים , על שימוש חופשי במילים לועזיות כאשר הן מחזקות את האטרקטיביות של המוצר , על פנייה לרגשות ועוד . יש לציין בהקשר הזה שבתקשורת האלקטרונית יש פיקוח על שפת הפרסום והוא אמור למתן אותה . האינטרנט , מדיום שמשתמשים צורכים אותו בנסיבות אינטימיות ובדרך כלל באלמוניות , הולך ומצמיח שפה שהסלנג והתחביר המקוצר–ממוזער הם המאפיינים הבולטים שבה , ויש בה ריבוי יצירתי של כינויים נוטריקונים . המדיה והשפה : מכוונת או משקפת על פי התיאור , נראה כי העיתונות הכתובה ויתרה למעשה על תפקידה בהכוונת השפה . ברדיו , בעיקר בערוצים המרכזיים , עדיין ניכרת הכוונה לשונית , אך היא רחוקה מעמדתו הטהרנית של אבא בנדויד , ונעשית תוך הקשבה לדיבור המקובל , הן לאוצר המילים שבו והן לניסוח , ונראה שמערכת השידור כולה ויתרה על ההגייה המזרחית שאינה נהוגה בציבור הדוברים . בערוצים החדשים והאזוריים נעלמת כמעט ההקפדה על "לשון בינונית . " הטלוויזיה דומה בהתנהלותה לרדיו , וככל שהתוכניות פורמליות פחות ובנויות על מפגשים ועל מגוון של מנחים כך הולכת השפה הטלוויזיונית ומתקרבת לשפת הדיבור של הציבור הרחב . לטלוויזיה , ובמידת מה גם לרדיו , תפקיד לשוני נלווה אך חשוב , והוא התפקיד המתעד . השידור המתעד , כמו גם סדרות המשחזרות שפות דיבור , מעביר ללא תיווך שפות דיבור של קבוצות באוכלוסייה ושל אנשי שם היישר לאוזני הצופים–המאזינים . לכאורה , משוויתרה המדיה על מעמדה הלשוני המדריך , היא השאירה את מלאכת עיצוב השפה למתווכים מוצלחים פחות או מסורבלים יותר ממנה כמו "הרחוב" או "הקהילייה הדוברת" מצד אחד , ומערכת החינוך והממסדים הציבוריים מצד אחר . התיאור הזה רחוק מלהיות מדויק . מעמדה של התקשורת היום חזק מבעבר כמעט בכל היבט , וכך גם בתחום הלשוני . התקשורת היא עוד יותר מבעבר "המרחב הלשוני הציבורי , " המקום שבו כל הקהילייה הדוברת עברית נפגשת ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help