|
|
Page:259
אינה " שפה זרה" לגבי עברית . יידיש ועברית קשורות זו בנפשה של זו , ועל כך אמר ביאליק שעברית ויידיש הן זוג משמים ואינן ניתנות לחלוקה . לדבריו , היידיש שמרה על העברית במשך הדורות . היסוד העברי–הארמי ביידיש כולל לא פחות מעשרת אלפים מילים וצירופי מילים . בדרשות של הרבנים והרביים יכול היה להגיע המרכיב העברי–הארמי בטקסט שביידיש עד לכ . 80 % – בזמן שמספר דוברי היידיש הולך ופוחת מדרך הטבע , נשמר השימוש בה אצל הקהילה החרדית האשכנזית בישראל , וכן בריכוזי יהודים בחו"ל , בניו יורק , באנטוורפן ועוד . ככל שהחסידות קיצונית יותר , למשל חסידות סאטמר , כך השימוש ביידיש נרחב יותר , כשפת אם , כשפת הוראה ובשימוש יומיומי . ברם היידיש של החרדים בישראל מדולדלת הן מבחינת אוצר המילים והן מבחינת הצורות הדקדוקיות . חסידי סאטמר ואחרים מחרימים את העברית הישראלית ומתגוננים מפניה . החרדים מבחינים בין העברית הישראלית לבין " לשון הקודש , " שהיא בעלת ממד דתי והיגויה אצל החרדים הוא על פי ההברה האשכנזית . בעיני החרדים , השומרים בקנאות על הקשר עם העבר , היידיש היא לשון קדושה , משום שדיברו בה אבות אבותיהם , שהם בעיניהם צדיקים וגדולי הדור . שפת היידיש היא בשבילם גם אמצעי להתבדלות מן הסביבה החילונית , נוסף על סממנים אחרים כמו לבוש מיוחד , נוסח התפילה ועוד . בעשורים האחרונים גוברת בישראל ההתעניינות ביידיש , ואפילו הכמיהה אליה . ייתכן שזהו חלק מתהליך טבעי של התרפקות על העבר , געגועים לבית אבא ואמא , אבל היא גם סימן של תנועת החזרה לשורשים בקרב עדות שונות בארץ וההתנגדות לשלילת הגולה . באווירה הזאת חקקה הכנסת חוק ( 1996 ) להקמת הרשות הלאומית לתרבות יידיש . רשות זו החלה בפעולותיה בשנת . 1999 כיום מלמדים יידיש בישראל ב36– בתי ספר ובחמש אוניברסיטאות , פועלים 50 מועדוני תרבות יידיש , עשרות מקהלות , בהן של ילדים , התיאטרון "יידישפיל , " הארגון "יונג–יידיש" ועוד . פעילותם הענפה של הרשות לתרבות יידיש , של "בית שלום עליכם" ועוד , הביאה לשינוי תדמיתה של יידיש בארץ . לא עוד שפת הומור ובדיחות , אלא לשון בעלת ספרות ותרבות עשירה ומגוונת . לקריאה נוספת : מאסקאוויטש וואלף , גורי יוסף , לעקסיש–סעמאנטישע השפעה פון יידיש אויפן מאדערנעם העברעיש , דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות , חטיבה ד , ' תשמ"א , 1981 – עמ' . 75-69 ניר , רפאל , דרכי היצירה המילונית בעברית בת–זמננו , תל–אביב , האוניברסיטה הפתוחה , תשנ"ג . 1993 – נצר , ניסן , " העברית בצל הלעז : תחום המילות , " לשוננו לעם , מחזור מז , חוברת ג , ' סיוון-תמוז התשנ"ו , עמ' . 138-132 שגיא , חנה , עברית בחותם יידיש , חיבור לשם קבלת תואר " דוקטור לפילוסופיה , " אוניברסיטת בר–אילן , תשנ"ז . לשון התקשורת רוביק רוזנטל תקשורת ההמונים ( להלן : המדיה , מונח שיופיע כאן בלשון נקבה–יחידה על פי המקובל היום , ( על ערוציה השונים , היתה ועודנה אחד הגורמים החשובים בהתפתחותה של העברית החדשה , מן העשורים האחרונים של המאה ה19– ועד היום . אופי המדיה השתנה , ערוצים חדשים נוספו במהלך הדורות והוקצו להם תפקידים חדשים , אך מעמדה של המדיה בחיי השפה העברית היה תמיד מרכזי . אפשר להציג את תפקידה של המדיה בתחום השפה בשלושה היבטים : למדיה תפקיד מרכזי בביסוס מעמדה של העברית כשפה שבה כותבים ומדברים בארץ–ישראל . התפקיד הזה היה מובהק בימי החייאת השפה , אך משמעותו רבה גם במרוצת הזמן , בקבלה של גלי ההגירה הגדולים אל תוך העברית , ובדינמיקה המורכבת של השפעת שפות עולמיות על העברית . המדיה היא מעבדת ניסוי ואמצעי הטמעה של מילים חדשות , הרחבת משמעות , ביטויים , מבנים תחביריים ואפיונים סגנוניים . בדרכה היא מגשרת ומחברת בין שפת הדיבור , הסלנג ומה שקרוי "שפה נמוכה" לבין השפה התקנית , הספרותית והטעונה ברבדים התרבותיים של העברית , הקרויה גם "שפה גבוהה . " מכאן השם האחר של שפת המדיה , "שפה בינונית . " המדיה היא זירת המפגש הרחבה ביותר שבה ישראלים מתקשרים בעברית . התפקיד הזה מתחזק דווקא כאשר מעמיקים בחברה הישראלית שסעים , וקבוצות חברתיות , אתניות ודתיות מתרחקות זו מזו . הערות היסטוריות הקבוצה המנהיגה של חידוש השפה השתמשה בכמה כלים להחדרת השפה , אבל דרך המלך של התהליך נעשתה באמצעות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|