|
|
Page:254
בלשון , ובמקרים רבים אף עברה הסגלה ( אדפטציה ) למערכת המורפו–פונטית של השפה , ולפעמים אף אינה מורגשת עוד כ"זרה . " מילים רבות שנקלטו בלשון העברית בתקופות קדומות נטמעו בדרך זו ואינן מורגשות כיום כזרות ; דוברי העברית הורגלו לראות בהן חלק מאוצר המילים של השפה , ובמקרים רבים דרך היגוין אינה "מסגירה" את מוצאן . כך , למשל , מעטים מדוברי העברית בימינו יתייגו את המילה סימן כזרה , אף על פי שהיא נשאלה מן היוונית ( בתיווכה של הארמית ) בתקופת המשנה . ההטמעה של המילה הזאת בלשון העברית ניכרת גם בכך שנוצרו ממנה פעלים : סימן , סומן , הסתמן . לעומת זאת המילה טלוויזיה שחדרה לעברית בת זמננו מורגשת כזרה במקורה , משום שאינה שקולה בהתאמה למערכת הצורות העברית . המילה טלוויזיה שייכת לקבוצה הולכת וגדלה של מילים בינלאומיות המשותפות לשפות רבות ( לפעמים בשינויי היגוי מסוימים . ( מילים אחרות בקטגוריה זו : אוטובוס , טלפון , קפה , סוכר , אופוזיציה , דמוקרטיה , מוזיקה , אוניברסיטה ועוד . בתקופת תחיית הלשון סברו אליעזר בן–יהודה וחבריו שיש למצוא מקבילות עבריות גם למילים כאלה , משום שכניסתן לאוצר המילים העברי עלולה לפגוע באופייה השמי של הלשון . בן–יהודה הציע , למשל , להשתמש במונח עמונות כתחליף לדמוקרטיה , ובמילה מכללה – כתחליף לאוניברסיטה . כיום משמשת המילה מכללה תרגום של קולג , ' כדי להבחין בינה ובין אוניברסיטה . מרבית המילונים בני זמננו מסמנים כ"מילים לועזיות" מילים שחדרו לשימושם של דוברי העברית מאז תחיית הלשון בשלהי המאה ה . 19– עד להקמת המדינה נמנעו המילונאים , ככל האפשר , מלכלול מילים שאולות במילוניהם . ההנחה השלטת היתה שהשימוש במילים לועזיות הוא תופעה פתולוגית , מעין מחלה , ולכל היותר הכרח בל–יגונה שייעלם בהדרגה כאשר יימצאו להן מקבילות עבריות . התפיסה הזאת השתנתה בהדרגה , כנראה הודות להכרה שהעברית החדשה היא בבחינת לשון מבוססת , ואין נשקפת לה עוד סכנה של " ליעוז . " ואכן , העברית הוכיחה את חוסנה בכך שהטמיעה לתוכה מילים שאולות , ובמקרים רבים אף סיגלה אותן למבנה הדקדוקי שלה , בחינת אסימילציה המלווה באדפטציה . החשש מפני "ליעוז" או "אינגלוז" של העברית התבדה . בדורות האחרונים היה לכלי התקשורת ההמוניים תפקיד נכבד בהחדרתן של מילים שאולות . דיווחי החדשות , הן בעיתונות המודפסת והן בתקשורת האלקטרונית , כוללים מילים בינלאומיות שנוצרו בעקבות ההתפתחויות ותהליכי המודרניזציה בתחומי הטכנולוגיה והמדע , כגון תרופות , כלי נשק , כלי תעבורה , חלקי מחשב ותקשוב , טלקומוניקציה . יש לציין כי מילים אלה מעשירות את כושר הביטוי , ובמקרים רבים אין להן חלופות עבריות ( מקצתן זוכות במשך הזמן לחלופות עבריות . ( בעוד שבתקופה שקדמה להקמת המדינה שאלו כלי התקשורת את המילים בעיקר מן הרוסית ומן הגרמנית , הרי בימינו הן נשאלות בדרך כלל מן האנגלית ( מבחינה אטימולוגית הן נגזרות מן הלטינית ומן היוונית העתיקה . ( הסלנג העברי שנוצר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובמלחמת השחרור שאל מילים בעיקר מן הערבית המדוברת ומן היידיש משום קרבתן לדיבור העממי . בדורות האחרונים נוספה לכך גם שאילת מילים מן האנגלית . היחס השלילי אל השימוש במילים לועזיות במשלבים הפורמליים לא נעלם גם בימינו . סופרים , מורים וטהרנים מביעים בכל מיני הזדמנויות את חששם מפני " ההשפעות המזיקות " של תרבויות זרות באמצעות חדירה של מילים וביטויים שאולים . הגורמים האלה רואים בשימוש במילים לועזיות חלק מן החיקוי של סממני התרבות העממית האמריקנית ( אופנת לבוש , מוזיקה עממית , מזון מהיר וכדומה . ( משגבר הצורך להתאים את העברית העתיקה למציאות החדשה ולהתמודד עם אתגרי העולם המודרני " ) הכפר הגלובלי ( " הסתמנה נטייה כפולה : מצד אחד המרה של מילים לועזיות במילים עבריות חדשות ( דוגמת קלטת , מסוק , מסוף , תוכנה , חללית , ממשק , תשר , תסמין , שדולה , מדרוג , ( ומצד אחר – אימוץ ביטויים בינלאומיים הקשורים להתפתחות הטכניקה והמדע . ייתכן שבכך מצוי הפתרון לשאלה , מדוע לא פחת במשך השנים מספרן היחסי של המילים השאולות הרווחות בשימושם של דוברי העברית . נראה שנוצר איזון מסוים : בצד הנטייה להמיר מילים לועזיות במילים עבריות ולהפחית בכך את שיעור המילים השאולות שבפי הדוברים , נוספו ללשון מילים שאולות חדשות בעקבות ההתפתחויות שצוינו לעיל . על פי הערכה המבוססת על אוצר המילים שהיה בשימוש בשנות ה70– של המאה ה , 20– מגיע שיעור המילים השאולות בעברית בת זמננו , לדברי ראובן מירקין , לכדי 10 % -8 % מכלל התבניות של אוצר המילים . ואולם אם סופרים את ההיקרויות של מילים כאלה , כפי שהן נקרות בטקסטים עיתונאיים , מגיע שיעורן לכדי 5 % -3 % בלבד . פירוש הדבר ששכיחות המילים הלועזיות ברצף של טקסט היא נמוכה ביחס למילים עבריות מקוריות . מחקר של ח' פישרמן שפורסם בשנת 1986 העלה שמרבית המילים השאולות המשמשות בעיתונות העברית הן שמות עצם ושמות תואר . שיעור הפעלים ותוארי הפועל נמוך ביותר . הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרק לעתים רחוקות אנו עדים להפקה של שורש ממילה לועזית . בדרך כלל השאילה הישירה הראשונית היא של שמות עצם , ומהם נגזר שם תואר , באמצעות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|