|
|
Page:253
הכולל ביטויי עגה ( סלנג . ( יוצריהן של המילים האלה , המשמשות בדיבור בלבד , הם אנונימיים בדרך כלל . חלק ניכר מביטויי העגה נוצרו בצה"ל ונקלטו במשך הזמן בשימוש העממי הכללי , כגון שאלת קיטבג , פאוץ , ''''' זובור . מקצת התחדישים העממיים שאולים משפות לועזיות שדוברי העברית בישראל באים עמהן במגע : ערבית ( אחלה , מניאק , מסטול , פשלה , ספתאח , ( יידיש ( קוטר , פראייר , פלונטר , לפרגן , ( אנגלית ( מדופרס , צ'אנס , בולשיט , סטייל , פרפקט . ( חלק מהם שימשו בסיס ליצירת פעלים : לסמפת , לפשל , להתמסטל , להשפריץ . בין הפעלים שנוצרו ישירות בהשפעת פעלים בלשונות זרות אפשר למנות : להסניף ' ) לשאוף סמים דרך האף , ( to sniff , ' לדסקס , לדפרס . גם בתצורה של מילות עגה מצויה התופעה של יצירת שורשים חדשים שנוצרו משמות עצם : להשתפן ( משפן , ( להתבאס ( מבאסה , ( להתחפף ( מחפיף , ( להתכסח ( מכסאח , ( להתעלק ( מעלוקה ) ועוד הרבה . השורש התנייני של הפועל להתבכיין נוצר משם העצם בכיין ( שמקורו מן השורש ב'כ'י . ( ' הפועל לפרגן ושם הפעולה פרגון ( מיידיש ) נוצרו תחילה כמילות עגה , אך במשך הזמן החלו לשמש גם במשלבים פורמליים . השתגרותו של פועל זה היא דוגמה לתחדיש הממלא מחסור של ממש באוצר המילים העברי . היו שהציעו להשתמש במקומו בפועל לרתות , המציין בלשון חז"ל 'לסלוח , לוותר , לרחם , ' אך הציבור העדיף את הפועל השאול מיידיש . נציין לסיכום כי הצמיחה המרשימה של אוצר המילים העברי מאפשרת לשפה עתיקה , שתקופה ארוכה לא שימשה לתקשורת יומיומית , להתאים את עצמה לצרכים של חברה מודרנית . התפתחות הריבוד המשלבי תרמה לגיוון דרכי ההבעה ולהבחנה המקובלת בכל לשון חיה בין השיח הרשמי לתקשורת דיבורית–עממית ( ר' ערכים : מילים שאולות בשפה העברית , נורמות ותקנים בעברית הישראלית , הסלנג הישראלי במדור זה . ( לקריאה נוספת : אורנן , עוזי , המילה האחרונה , אוניברסיטת חיפה , חיפה , . 2003 ניר , רפאל , "דרכי היצירה המילונית בעברית בת–זמננו , " האוניברסיטה הפתוחה , תל–אביב , . 1993 ניר , רפאל , "על תהליכי היצירה של שורשים בעברית בת–זמננו , " בתוך : שמעון שרביט ( עורך , ( מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה , לכבוד מ"צ קדרי , אוניברסיטת בר–אילן , רמת–גן , תשנ"ט , עמ' . 374-367 סיוון , ראובן וג' קרסל , "לקט תעודות לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן – תש"ל , " האקדמיה ללשון העברית , ירושלים , תש"ל . רוזנטל , רוביק , הזירה הלשונית , עם עובד , תל–אביב , . 2001 שורצולד , אורה , "דרכי תצורה וחידושי מילים בעברית בהיבט כמותי , " בתוך : אורה שורצולד ( רודריג ) ורפאל ניר ( עורכים , ( ספר בן–ציון פישלר – מחקרים בלשון העברית ובהוראתה , רכס , אבן–יהודה , , 2001 עמ' . 276-256 שורצולד ( רודריג , ( אורה , "פרקים במורפולוגיה עברית , " האוניברסיטה הפתוחה , תל–אביב , , 2002 כרך ב . ' Linguistica 21 / 2-4 , 1987 , pp . 425-461 . Word Formation in Modern hebrew" , Folia Berman , Ruth A ., "Productivity in the Lexicon : New- מילים שאולות בשפה העברית ההשפעה של שפות לועזיות על אוצר המילים העברי ניכרת בשני מישורים : שאילה של מילים ושאילה של משמעים . התופעה של שאילת מילים מוכרת יותר , משום שהיא מתרחשת במישור הגלוי לאוזן ולעין . ההשפעה הסמנטית , לעומת זאת , נסתרת , משום שהיא מתרחשת במישור התוכן : המילה היא רפאל ניר עברית בצורתה , אולם תוכנה שאול ממילה המקבילה לה בשפה לועזית . לדוגמה : השימוש במילה משרד במשמעות של מיניסטריון : משרד החוץ ; Foreign Office – וכן המילה כוכב star ) באנגלית ) במשמעות של שחקן בולט בסרטי קולנוע או בספורט . במילוניהן של מרבית הלשונות החיות מצויות מילים שנשאלו משפות אחרות ונטמעו באוצר המילים של השפה . בלשון העברית – בדומה להרבה לשונות אחרות שדובריהן חיים באזורים של מפגש תרבויות – שאילת מילים אינה בגדר תופעה חדשה . מאז ומעולם קלט המילון העברי מילים מלשונות שעמן באו דוברי העברית במגע . כך קלטה העברית המקראית מילים מן המצרית , האכדית והחיתית , ובתקופת חז"ל – בעיקר מן הארמית ומן היוונית העתיקה . בספרות ימי הביניים ניכרת השפעה בולטת של אוצר המילים של הערבית . יש המבחינים בין "מילה זרה" ל"מילה שאולה . " מילה זרה שומרת על צורתה המקורית , והיא אכן מורגשת כ"זרה" בפי הדוברים . מילה שאולה , לעומת זאת , היא מילה שנטמעה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|