|
|
Page:252
נעוצה במחסור המילוני בכלים להבעת משמעויות חדשות , בעיקר בתחום הפועל . הפועל המרובע למחזר , למשל , נגזר מן השורש התנייני מ'ח'ז'ר , ' הנגזר משם העצם מחזור ( שבו העיצור מ' נוסף לשורש ח'ז'ר . ( ' במקרה הזה עלה הצורך בפועל ( ובשורש ) החדש בגלל הצורך לתרגם את הפועל האנגלי recycle to הקשור לאיכות הסביבה . מאחר שהפעלים המרובעים רובם גזורי שם , מרביתם "שקופים" מבחינה סמנטית , כלומר קל יחסית לנחש את משמעותם על פי צורתם . בקבוצה הזאת נכללות כמה סדרות , שאפשר לראות בהן מעין תת–בניינים של פיעל ( להלן נציין את שם הפועל שנגזר מן השורש : ( אפעל : לאבחן , לאזכר , לאבטח . מפעל : למסחר , למשכן , למספר . פעלן : לדגמן , לסרטן , לעצבן . פעלת : לעברת , לחברת , לתכנת . תפעל : לתקצב , לתקצר , לתגמל . שפעל : לשחזר , לשכתב , לשקם . פעלל : לצחקק , לשקלל , לתכנן . בקבוצה הזאת בולטת התבנית שפעל . הגזירה של פועל בתבנית הזאת היא כמעט אוטומטית ( בעיקר לציון פעולה חוזרת , ( עד שאפשר לראות בכך תחדיש של פועל בבניין חדש , ולאו דווקא יצירה של שורש חדש . צורות שפעל אחדות מצויות במקורות ( בהשפעת הבניין המקביל בארמית : ( ש'ח'ר'ר , ' ש'ע'ב'ד , ' ש'כ'ל'ל . ' במקרים נדירים נוצר שורש חדש מצירוף שכיח , לדוגמה י'ח'צ'נ . ' שורש זה נוצר מן הנוטריקון של הצירוף יחסי ציבור , יח"צ ( בתבנית פעלן , ( שהפך לשורש לאחר שנגזרו ממנו השמות יחצן , יחצנות . דוגמה אחרת היא השורש ע'ד'כ'נ , ' שנוצר מן הצירוף עד כאן . במקרים האלה אין מדובר בשורש תנייני , אלא בשורש שמקורו בצירוף שמני או – כמו בדוגמה האחרונה – אדוורביאלי . שיטה נפוצה אחרת ליצירת תחדישים ( בצד הגזירה המסורגת , ( בעיקר שמות עצם ושמות תואר , היא התצורה הקווית , הליניארית . היא מתבטאת בצירוף של שני בסיסים מילוניים ( מדרכה + רחוב = מדרחוב , קול + נוע = קולנוע , רשם + קול = רשמקול ) או של בסיס ומוספית : חד–קרן , תתשר , על–יסודי ; מלח + – יה = מלחייה , משפט + – ן = משפטן , מזכיר + – ות = מזכירות . ( דרך זו נדירה במקורות , והיא התפשטה בעברית הישראלית ככל הנראה בהשפעת שפות אירופיות , שבהן מקובל "להדביק" יסודות שונים זה לזה כדי ליצור מילים חדשות . בתצורה מהסוג הזה היסוד המשמש ליצירת המילה החדשה אינו השורש אלא הבסיס , כלומר היחידה המילונית , "מילה" קיימת , שמצרפים אליה יסודות שונים , לפניה או אחריה . בצד "הלחמים , " כגון רמזור , מחזמר , אופנוע , כדורגל , שכפץ , יש למנות בקבוצה הזאת גם צירופים מילוניים , הנכתבים כשתי מילים או יותר : נישואי בוסר , עובר ושב , גלגל שיניים , זיכרון דברים , ייפוי כוח , מאזן כוחות , לחץ דם , עלה על הפרק . לצירוף של מוספיות לבסיס יש שני גילויים : תחילית + בסיס ( פ E פיקסציה , ( בסיס + סופית ( ס % פיקסציה . ( מקצת התחיליות נלקחו מן הארמית , ואחרות משמשות מיליות בעברית . דוגמה לסוג הראשון היא המילה דו–קרב . במקרה הזה המוספית ( התחילית ) היא דו , ואילו הבסיס הוא קרב ( יש לראות ברכיב דו מוספית , ולא בסיס , כי דו אינו משמש מילת תוכן עצמאית בעברית בת ימינו . ( דוגמות אחרות הן המילים בין–לאומי , תלת–אופן , תת–שר , על–יסודי , חד–משמעי ( וראו עוד להלן . ( הצורך לתרגם מונחים לועזיים לעברית הביא להיווצרות של מערכת תחיליות מקבילה לזו המצויה בשפות אירופיות . זו תופעה חדשה במערכת התצורה העברית . הודות למערכת כזאת אפשר לבטא מושגים שלא היה להם כיסוי מילוני בעברית הקלאסית . להלן רשימת התחיליות השכיחות בעברית הישראלית והמשמשות ביצירה המילונית : חד)– חד–קרן ;( דו)– דו–ממדי ;( רב)– רבגוני ;( תת)– תתאלוף ;( בין)– בין–עירוני ;( על)– על–קולי ;( קדם)– קדם–צבאי ;( בתר)– בתר–מקראי ;( אל)– אלחוטי ;( אי)– אי–הבנה . ( בסוג השני ( סופיקסציה ) מקור הסופיות הוא בתבניות משקלי השם . כך , למשל , הסופית –ן ( מתורגמן ) מקורה במשקל קטלן ( גזלן . ( דוגמה לס % פיקסציה היא המילה אצבעון . המילה הזאת נוצרה מצירוף של הבסיס אצבע והסופית –ון ( שמקורה במשקלים N טלון וקטלון . ( עוד דוגמות לצירוף של בסיס עם סופית : עיתונאי , נהנתן , נאמנות , נקניקייה , לוחית . כפי שצוין לעיל , חידושי מילים היו האתגר המרכזי של מחדשי הדיבור העברי . רבים מהתחדישים קבע ועד הלשון העברית ( בשמו המקורי "ועד הספרות , " נוסד בשנת תר"ן ( 1889 – ויורשתו – האקדמיה ללשון העברית ( הוקמה בשנת . ( 1953 עם זאת יש לציין שלא כל התחדישים שיצרו המוסדות האלה התקבלו לשימוש בציבור הרחב . בצד המוסדות הרשמיים יצרו מילים חדשות גם סופרים , עיתונאים , עורכים , מתרגמים ואף אנשי ציבור , דוגמת שרי ממשלה ( משה שרת , דוד רמז ) ונשיא המדינה ( יצחק בן–צבי , שחידש את המילה מסוק . ( יש להזכיר במיוחד את חלקו של אליעזר בן–יהודה ביצירת תחדישים . רבות מן המילים שחידשו אנשי רוח ואנשי ציבור אומצו לאחר מכן בידי ועד הלשון והאקדמיה . נזכיר לבסוף את הצמיחה הבולטת של אוצר המילים העממי ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|