|
|
Page:243
המורפו–פונטית של העברית כשפה שמית לסימני הא"ב הלטיני . סיכום מקורה של העברית החדשה בהתעוררות הלאומית והתרבותית בגולה . תחיית העברית היא אחד המבחנים החשובים של המפעל הציוני ושל הישראליות גם יחד . בין המדדים להצלחת המפעל הציוני נחשבת העברית לאחת ההצלחות הגדולות , ואולי הגדולה שבהן . בכמה היבטים אפשר לנמק את התחושה הזאת . העברית אכן הצליחה להשתלב ואף לחזק את השאיפה הציונית להקים בארץ–ישראל חברה מודרנית . כמעט בין כל חלקי החברה הישראלית יש הסכמה על הנהגת העברית כשפה חובקת–כול . כולם מדברים עברית , הן במרכז והן בפריפריה . הוותיקים והעולים מסתגלים אליה ברצון או על כורחם . הערבים הישראליים מדברים עברית עם היהודים הישראליים , והחרדים מדברים עברית , לפחות במרחב הישראלי . תופעה אופיינית בשנים האחרונות היא הדיבור העברי של מהגרי–עבודה השוהים בארץ תקופה ממושכת . אפשר בהחלט לומר שהעברית היא הגורם המאחד הרחב והעמיד ביותר בתרבות הישראלית ובקיום הישראלי בכלל , ועצם קיומה של השפה הוא בגדר הצהרה שהישראליות אכן אפשרית . מבחינה תרבותית , נעשתה העברית בכך ללשון חול , המשרתת את כל ענייני החיים ואינה קשורה עוד בקשר מיוחד לאירועים דתיים ולכתבי הקודש . עם זאת , אפשר להפנות את תשומת הלב בתחום השפה אל מגמות סותרות ומשתנות . העברית מתעשרת במילים ובביטויים , אך עולה בה עלייה תלולה נוכחות של המילים השאולות . הגבול המטושטש בין משלבי השפה מאפשר אמנם חיים דינמיים של העברית , אך יש לו גם אפקט של רידוד : יותר ויותר פעלים , שמות עצם וביטויים משתלטים על השפה , ושימוש יתר בהם על חשבון מילים אחרות מקטין את היכולת לבטא ניואנסים ורעיונות מורכבים . המוסדות המכוונים , ובראשם האקדמיה ללשון העברית ומערכת החינוך , מתקשים להשתתף ולכוון את עיצוב השפה ואת בנייתה של מסורת לשונית , כתובה ורטורית , מוצקה . תהליך החילון שעבר על העברית כרוך , במידת מה , בהעדרה של תשתית לשונית אסוציאטיבית הדרושה להבנת כתביהם של סופרים ומשוררים כמו ש"י עגנון . לרבים מן הקוראים הצעירים כיום חסרה רשת של אסוציאציות המבוססות על הכרת ההקשר התרבותי–הדתי של ביטויים עבריים הלקוחים מן המקורות . המאבק על התרבות הישראלית לא הוכרע . בחברה הישראלית של היום מתפתח מאבק גלוי יותר ויותר בין קבוצות המבקשות לחזק את היסוד המסורתי–הדתי בתרבות הישראלית , לבין היסודות המושכים לפיצול החברה לתאים תרבותיים , שתהיה ביניהם לכל היותר אמנה דמוקרטית משותפת . שתי המגמות רחוקות הן מהחזון הציוני הבסיסי , והן מהשקפת העולם התרבותית של מחיי השפה , שניסו ואף הצליחו ליצור איזון נכון לשעתו בין רובדי הלשון העתיקים לבין צורכי החברה המודרנית והמהות החילונית של המפעל הציוני והלשון העברית החדשה . ספק אם אפשר לתאר כיום תסריט אפוקליפטי שבסופו תחזור העברית להיות שפת כתבי קודש דתית , והעברית המדוברת והכתובה תיעלם בתוך השפות הגלובליות ובראשן האנגלית . סביר יותר לקבוע , שאם לא יישמר האיזון בין הכוחות הפועלים על השפה העברית , צפויה לה סכנת שחיקה , כפי שמנבאים לשורה של שפות מודרניות אחרות . קיימים אמנם איים של דוברי עברית לא–דתית בתפוצות , אבל העברית הישראלית תלויה בעתידה ובאופייה של מדינת ישראל ותרבותה , ולמרות כל הצלחותיה היא לא תוכל לעמוד במשימה לבדה . לקריאה נוספת : אגמון–פרוכטמן , מאיה ואלון , עמנואל , "פרקים בתולדות הלשון העברית , " יחידה : 8 החייאת העברית , האוניברסיטה הפתוחה , . 1994 בן–יהודה , אליעזר , "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה , " המבוא הגדול , ירושלים , כ"ג להצהרת בלפור . בן–יהודה , אליעזר , "מכתב לבן–יהודה , " בתוך החלום ושברו , עמ' , 54-49 מוסד ביאליק , . 1986 בן–יהודה , אליעזר , "שאלה נכבדה , " בתוך החלום ושברו , עמ' , 48 -37 מוסד ביאליק , . 1986 גן , משה , "בין קודש לחול , " לשוננו לעם , יג , ג , ( קכ"ה , ( עמ' , 77-67 הוצאת האקדמיה ללשון העברית , תשכ"ב . הרשב , בנימין , "מסה על תחיית הלשון העברית , " אלפיים , 2 עמ' . 1990 , 54 -9 ויינברג , ורנר , תיקון הכתיב העברי : הבעיה והנסיונות לפותרה , הוצאת מאגנס , . 1972 מורג , שלמה , "העברית החדשה בהתגבשותה : לשון באספקלריה של חברה , " קתדרה , , 56 עמ' , 92-70 הוצאת יד יצחק בן–צבי , . 1990 ניר , רפאל , "מעמדה של הלשון העברית בתהליך יצירתה של חברה לאומית בארץ–ישראל , " בתוך : משה ליסק וזוהר שביט ( עורכים , ( תולדות היישוב היהודי בא"י מאז העלייה הראשונה , האקדמיה הלאומית למדעים ומוסד ביאליק , תשנ"ד , עמ' . 39-31 ניר , רפאל , "תפקידם של מוסדות היישוב בתחיית הלשון , " שם , עמ' . 122-107
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|