|
|
Page:218
מקובל על חלקים רחבים של יהודי אמריקה . אין זה מפתיע שווייז קרא לספר התפילות שערך מנהג אמריקה . לאחר קשיים ניכרים הצליח וייז , ב1873– להקים איחוד של קהילות , לייסד סמינר רבני בסינסינטי ( 1875 ) וכן התאחדות ארצית של רבנים רפורמיים . ( 1889 ) לעומת וייז , היה איינהורן משכיל יותר וגם אירופי יותר בגישתו . מטבעו הוא לא נטה לפשרות , והיה קרוב יותר לתפיסתו של הולדהיים בכך שראה ביהדות הרפורמית יהדות שונה באורח מהותי מן היהדות האורתודוקסית . איינהורן ראה ב > דמה המדעית והטכנולוגית הוכחה להתגלות אלוהית הדרגתית בעלת משמעות דתית שאינה נופלת מזו של הטקסטים היהודיים המסורתיים . ספר התפילות שהוא חיבר הטעים כי עם ישראל הוא "ממלכת כוהנים וגוי קדוש , " שמטרתו להביא את ההארה הדתית לאומות העולם . התנגדותו הפומבית והברורה לעבדות אילצה אותו לעזוב את קהילתו בבולטימור , מרילנד , ולעבור לפילדלפיה , שהיתה סביבה ידידותית יותר לדעותיו אלו . במחצית השנייה של המאה ה19– היתה זו תפיסתו הרדיקלית יותר את היהדות שמשלה בכיפה תוך שהתנועה מתגבשת והולכת למה שזכה לאחר מכן לשם "היהדות הרפורמית הקלאסית . " כפי שהדבר עולה מתוך מצעה , שהופץ על ידי קבוצה של רבנים רפורמיים שנפגשו בפיטסבורג בשנת , 1895 צמצמה התנועה עד למינימום את תפקיד הפולחן , את תפקידה של השפה העברית וכן את תפקידם של כל היסודות הלאומיים ביהדות והדגישה את המונותיאיזם , את האוניברסליזם האתי ואת עקרונות הצדק החברתי . מנהיגותה הרבנית , שאט–אט הורכבה בעיקר מרבנים שהתחנכו בארצות הברית , הביאה את התרבות החילונית לבית הכנסת באמצעות דרשות שבהן היו מובאות מדבריהם של משוררים ומחזאים אנגליים ואמריקניים . מנהיגות זו שאפה להביא זווית ראייה יהודית שנגזרה מדברי הנביאים לעניינים שעל סדר יומה של החברה האמריקנית . הרבנים היותר אינטלקטואליים עסקו גם באתגרים החילוניים שעמדו בפני הדת , כגון האתגר שהוצב על ידי התורה הדרוויניסטית שהשפעתה גברה והלכה . במקום לנסות להפריך את התורה או להתעלם ממנה , הם טענו שמושג האבולוציה הביולוגית תואם היטב תפיסה יהודית המעמידה אותה ב > דמת ההתפתחות הרוחנית של המין האנושי . היו רבנים רפורמיים מסוימים שמילאו תפקידים בולטים בתנועה הציונית בשלביה הראשונים . הם לא ראו סתירה בין נאמנותם לאידיאלים האוניברסליים של היהדות הליברלית ובין מחויבותם ללאומיות היהודית . שניים מן הבולטים שבהם היו סטיבן וייז , שמשך אלפי אנשים לטקסים השבועיים שלו , שהתקיימו בימי ראשון ב"קרנגי הול" בניו יורק , ואבא הלל סילבר , ששירת בנאמנות קהילה רפורמית גדולה בקליבלנד . עם זאת , בכל הנוגע להצהרותיה הרשמיות , היתה היהדות הרפורמית הקלאסית אנטי–ציונית . הדבר נבע במידה רבה מן התפיסה שלה בדבר פזורה יהודית המתקיימת ברצון האל ואשר מאפשרת את השליחות הדתית של עם ישראל בקרב אומות העולם . אנשי רפורמה מסוימים ראו בארצות הברית את ציון של היהודים , שכן ארץ זו הציעה חירות בלתי מוגבלת לפרט ואפשרות בלתי מוגבלת להתפשטות היהדות . אולם ההתנגדות לציונות נבעה גם מחילוניותה של זו . היהדות הרפורמית הקלאסית , כמו צורות אחרות של היהדות הדתית , דחתה את התפיסה שגרסה כי אפשר להפשיט את הזהות היהודית מאופייה הדתי , ולכן ראתה בציונות צורה מזויפת של זהות יהודית . בעוד שתנועת הרפורמה הכריזה על היסוד הדתי ביהדות כעל עצם מהותה והפקידה את היסוד הלאומי בידי המדינה החילונית , הניחה הציונות כי היסוד הלאומי הוא רכיב חיוני ביהדות וראתה ביהודי לא מאמין יהודי לא פחות טוב מאחיו המאמין . תהליך של שיבה למסורת לקראת שנות ה30– של המאה ה20– נמצאה הצורה הקלאסית של היהדות הרפורמית האמריקנית בתהליך של ירידה . כעת עלה בהדרגה ביטוי חדש של היהדות הרפורמית , שראה בעין יפה יותר את הפולחן ואת הלאומיות היהודית . כמה גורמים עמדו ביסוד השינוי הזה : זרם של יהודים מזרח אירופיים מסורתיים יותר שזרם אל תוך התנועה שנשלטה קודם לכן בידי יהודים גרמניים המטפסים בסולם החברתי ; עלייתה המחודשת של האנטישמיות שהגיעה לשיאה בשואה וההכרה בכך שעקרונות דתיים אוניברסליסטיים ופעולה חברתית אינם יכולים לספק בכוחות עצמם את הקשרים הרגשיים החיוניים להישרדות יהודית . כל עוד היהודים האמריקניים התנהלו בחוגים החברתיים שלהם עצמם , לא היתה בהעדר פרטיקולריזם סיבה לדאגה . לעומת זאת , ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה , ככל שיהודים התערו יותר ובאורח אינטימי יותר עם לא יהודים , עברה התנועה תהליך של שיבה למסורת שבמסגרתו אומצו מחדש טקסים שנזנחו , כגון טקס הבר מצווה , ומידת השימוש בעברית בתפילה גדלה ביחס לאנגלית . כעת נחשבו היסודות הפרטיקולריים הללו לחיוניים להישרדות אתנית . במהלך אותן שנים הרחיב בית הכנסת הרפורמי את מגוון תוכניותיו והחל לכלול , בתוספת לטקסים דתיים , גם אירועי תרבות , וכמו כן החל להפעיל קבוצות מיוחדות לנוער , לגברים ולנשים . הרחבה זו של פעילויות תאמה את התפיסה הרחבה יותר של היהדות כציוויליזציה ולא כאמונה , תפיסה אשר פותחה על ידי הרב מרדכי מנחם קפלן , מייסדה של התנועה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|