|
|
Page:207
המעשית היומיומית היא 'נורמלית , ' כלומר אין היא מגלה עקבות משיחיים או תיאולוגיים . תחומי העיסוק וההתמחות נפתחו בהדרגה במשך השנים לפני הצעירים הציוניים הדתיים , וכיום אין כמעט תחום ( כולל קריירה צבאית וביטחונית ) שאין הם נוטלים בו חלק . ועם זאת התודעה הציונית הדתית שונה לחלוטין . התודעה הזאת מפרשת את הפעילות ה'נורמלית' כהתגשמות החזון המשיחי הטבעי בנוסח הרמב"ם . כלומר , מבחינת הציונות הדתית , השגרה המדינית והמעשית של היישוב והמדינה הן תחנות זמניות בתהליך הגאולה , שיסתיים ב'מדינת הלכה . ' רבים מתוך המחנה הציוני הדתי אף פיתחו תודעה כפולה , שלפיה לאחר ההתממשות של מדינת ההלכה עתיד להתגשם השלב האפוקליפטי , שבו אלוהים יתגלה מן השמים , ייפרע מרשעי העולם ויצעיד את השורדים לעולם חדש ודמיוני . דבריו של הוגה ציוני–דתי חשוב משקפים את התודעה הזאת : " בארץ–ישראל ייבשר העידן המשיחי . מעל הריה של ארץ זו ישפוט ה' את העמים ביום הדין . איכותה המיוחדת של ארץישראל תבלוט גם בעת תחיית–המתים , היכולה להתרחש רק במה שקרוי 'העולם הבא , ' כשהטבע יגיע לידי שלמות וכאשר לא נדע עוד את המוות . " הדברים האלה יצאו מתחת ידו של פרופסור למשפטים שלימד שנים רבות אתיקה משפטית ; את זמנו הוא מחלק בין ארצות הברית , ששם הוא נחשב לרפורמטור הלכתי חדשני , לישראל . לפיכך יש בהם משום ביטוי לתודעה המשיחית התוססת . הרב אברהם יצחק קוק ותלמידיו טיפחו את הפרשנות המשיחית האפוקליפטית ועיגנו אותה במקורות הקבליים . השפעתה העמוקה של קבוצה כריזמטית זו על הציונות הדתית , אף שבאירועים רבים התגלתה כאופוזיציה חריפה לדרכם של מוסדותיה , מתקיימת עד היום הזה . הפער בין הפעילות השגרתית של הציונות הדתית לבין התודעה המשיחית הנסתרת שלה הוא אפוא עמוק ביותר . התודעה הזאת נותנת פרשנות משיחית עקיבה הן לרעיון הציוני והן לפעילותה ההיסטורית של התנועה הציונית . פער סימטרי מבחינה מסוימת קיים גם במחנה החרדי . אף שהחרדים העלו על נס את הימנעותם ממעורבות מהותית בתנועה הציונית ובהנהגת המדינה , במשך הזמן היתה נסיגה מתמדת מהעמדה הזאת . הופעתה של תנועת ש"ס , שהתגלתה כבת–תחרות , בעוצמתה ובהשפעתה , לממסד החרדי הוותיק , מציינת את הסרת המחסום האחרון מהמעורבות העמוקה של החרדי בפעילות פרלמנטרית . תהליכי המודרניזציה והמעורבות בחברה הישראלית לא פסחו גם על מעמדה של האישה החרדית . ועם זאת קיים פער עמוק בין התשתית האידיאולוגית החרדית לבין התהליכים הסוציולוגיים של המודרנה שהעולם החרדי עובר . 'חברת הלומדים , ' דהיינו תלמידי הישיבות ( הליטאיות בייחוד ) והכוללים , ממשיכה לטפח את שלילת הרעיון הציוני ולהתפלמס בחריפות עם הפרשנות הדתית–החיובית שמקנה לה הציונות הדתית . המשגיחים ו'בעלי המוסר' בישיבות החרדיות ממשיכים , בתוך המסגרות החרדיות הפנימיות , לנגח את השלטון הריבוני של המדינה ולהציגו כשקול כנגד שלטון הגויים . תפילה לשלום המדינה איננה נאמרת בבתי כנסת ובישיבות חרדיים . מהבחינה הזאת דבר לא השתנה מראשית המאה ה . 20– "אין לנו ויכוחים וכל משא ומתן עם הציונים בעצמם , " כתבו הפולמסנים , "כי רק אל התמימים הישרים בלבותם אנחנו שולחים את דברינו , לפקוח עיניהם ולהעיר לבבם לבל יכשלו ולבל יתעו אחרי המסיתים האלה ... כמו עיניהם לא ראו את הספרות הציונית המוציאה תורה חדשה להלכה ולמעשה , " נאמר בספר אור לישרים שהופיע בשנת תר"ס ( 1900 ) ביוזמתה של 'הלשכה השחורה , ' ארגון חרדי שפעל בעיר קובנה ומטרתו היתה להילחם בציונות . הציונות מוצגת בו כתנועה שמטרתה להציע חלופה לשמירת מצוות , ' תורה חדשה' ואתוס מודרני . הפער בין הפנים לחוץ מתבטא גם בהימנעות לכאורה מפרשנות משיחית . "כל חובתנו , " כתב הרב אליהו דסלר , "היא אך ורק לגלות כבודו יתברך בהווה כפי יכולתנו , נגד כל העיכובים וההסתרות , ואין לנו עניין בעתידות , מתי תהיה הגאולה , אם 'בעתה' או 'אחישנה' וכדומה . " הרב דסלר נתן ביטוי למגמה היוצרת חיץ בין ההשקפה החרדית להשקפה הציונית–הדתית העוסקת בפרשנות משיחית למעשה הציוני . ואולם הפער שבין הפנים לחוץ והמתח האימננטי הוליכו את הרב דסלר לעבור על דבריו המפורשים קודם לכן , ובדברים שנאמרו לאחר שנתחוורו ממדי השואה קבע במסמרות כי " עקבות משיח היא תקופתנו בלי ספק . " אמנם צוין קודם שהחרדים הביעו מבחינה עקרונית 'אדישות' לרעיון הציוני , אך האדישות הזאת היתה מן השפה ולחוץ . לאמיתו של דבר הציגו חרדים רבים פרשנות אלטרנטיבית השוללת את הלגיטימציה של המעשה הציוני מזה ודוחה מכול וכול את הפרשנות הציונית הדתית של 'אתחלתא דגאולה' מזה . יתר על כן , בחיבורים הפולמוסיים נגד הציונות מוצגת התנועה הזאת כמשיחיות שקר , בבחינת ממשיכתה של השבתאות . כבר לנוכח צעדיה הארגוניים הראשונים של התנועה הציונית טען אדמו"ר חב"ד ר' שלום דב–בער שניאורסון כי התנועה הזאת מבקשת ליצור משיחיות חדשה . הוויכוח על המשיחיות נכפה על התודעה החרדית , ושוב לא יכלה היא להתעלם מדיון בזיקה שבין התקופה לגאולה ולאחרית הימים . קביעה זו קיבלה משמעות מיוחדת לאור האירועים של המאה ה , 20– החל בהצהרת בלפור וכלה בשואה ובהקמת המדינה . ומסתבר שהיחס
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|