|
|
Page:199
התהליכים ההיסטוריים והדמוגרפיים לכך שרוב היהודים האורתודוקסיים מתגוררים בארצות מערביות , עובדה המגבירה את הצורך בבירור היחס למשטר המערבי . בעיני האורתודוקסים הדמוקרטיה היא מסגרת טכנית בעיני אורתודוקסים רבים , הדמוקרטיה הליברלית זוהתה בעבר פחות כתרבות פוליטית כוללת ויותר כמסגרת טכנית–ממשלית בעלת מספר מצומצם של עקרונות יסוד , כגון חופש הצבעה בבחירות וקיומן של לפחות שתי מפלגות המתמודדות ביניהן . במצב כזה היה נוח להוגים אורתודוקסיים לתמוך במשטר הדמוקרטי , או לפחות לא לגלות כלפיו עוינות , שכן הוא לא נתפס כמייצג אלטרנטיבה לעולם ההלכה . בדור האחרון נתפסת הדמוקרטיה הליברלית במידה גוברת והולכת כמבטאת עולם ערכי ואקלים תרבותי כולל – ולא רק עקרונות משפטייםפוליטיים . רבים בעולם האורתודוקסי חוששים מצמיחת "דת הדמוקרטיה" המזוהה עם עמדות שמאליות . חשש זה בולט במדינת ישראל יותר מאשר בארצות מערביות לא יהודיות , בשל זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית , זהות שאותה רוצים בדור האחרון רוב חוגי האורתודוקסיה הציונית והחרדית , למעט חוגי העדה החרדית ונטורי קרתא שבירושלים , לחזק . חששות אלה היו בין הגורמים להגברת הניכור ממדיניות ממשלת ישראל בהנהגת יצחק רבין ז"ל . רבים בחוגים אלה פיתחו בתקופה זו גישה שלפיה תהליך השלום , המשולב במגמות של גלובליזציה וחיזוק זהותה האוניברסלית של מדינת ישראל , יבוא על חשבון זהותה היהודית הייחודית . תחושות אלו , שלובו על ידי רבנים שונים , תרמו לחיזוק הדה–לגיטימציה לממשלת רבין בחוגים אורתודוקסיים וימניים . לאחר רצח רבין גברה ההכרה בעולם האורתודוקסי , בעיקר במחנה הציוני הדתי , שיש לבחון מחדש את האפשרות ליצור סינתזה יהודית דמוקרטית , ומכאן ריבוי החיבורים העוסקים בסוגיות אלו . גורם נוסף שהשפיע על עיצוב מגמה זו הוא חדירת ערכים דמוקרטיים ליברליים לעולם הדתי , בגלל ההשפעה המערבית הגוברת בישראל , כבמקומות אחרים , בעידן הגלובליזציה . הרעיונות הדמוקרטיים במובנם המודרני המערבי התפתחו בהדרגה במהלך כשלוש מאות השנים האחרונות , ואילו המשטרים הדמוקרטיים הליברליים המובהקים קיימים במערב פחות ממחצית הזמן ( עבדות השחורים , והעדר זכות הצבעה לעניים ולנשים , מורים על החלקיות הרבה שבהיות המדינות המערביות הבולטות דמוקרטיות במובנים של ימינו . ( לעומת זאת , הטקסטים היהודיים הקלאסיים ( תנ"ך , חז"ל , פרשנות למקרא ולתלמוד , חיבורי הלכה , פילוסופיה וקבלה ) נוצרו מאות רבות של שנים לפני כן במציאות של משטר שונה לחלוטין . יש אפוא בעיה בהנגדה הפשטנית בין המקורות ההלכתיים לבין הדמוקרטיה הליברלית , ובאותה מידה גם בגישה ההפוכה , הרואה בקלות יתרה ביהדות ביטוי לערכים דמוקרטיים . לכן נדרשת כאן פרשנות יצירתית , המנהלת דיאלוג בין האופק העולה מהטקסט לבין האופק של הפרשן המודרני , המחויב להלכה אך חי במציאות דמוקרטית ליברלית דינמית ומקבל אותה כמובנת מאליה . המפגש הרעיוני בין היהדות האורתודוקסית לבין הדמוקרטיה הליברלית מתרחש בשלושה רבדים : . 1 היחס לדמוקרטיה כשיטה ( וכטכניקה ) של ממשל . זוהי קומת הקרקע ממש , העומדת על מאפייני יסוד שבלעדיהם לא מתקיים משטר דמוקרטי מערבי , כגון בחירות שוות והוגנות בין מפלגות שונות , קיומה של הפרדת רשויות וכיוצא באלה . . 2 היחס לעקרונות יסוד דמוקרטיים ליברליים מרכזיים כגון : ריבונות העם , הכרעת הרוב , שלטון החוק , הגבלת השלטון , שוויון אזרחי לכל ליד הקלפי בבחירות לכנסת ישראל . בעיני אורתודוקסים רבים הדמוקרטיה מזוהה פחות כתרבות פוליטית כוללת ויותר כמסגרת טכנית-ממשלית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|