|
|
Page:198
שיש להראות להם את האור , לעתים אף בכפייה . המעניין הוא שהמשטר הדמוקרטי הליברלי צמח במערב לא רק מתוך תפיסות חילוניות המקדשות את ריבונות האדם , אלא לעתים דווקא מתוך חוויה דתית עמוקה אשר אפיינה רבים בנצרות הפרוטסטנטית . הזרמים הפרוטסטנטיים הדגישו את השוויון הבסיסי של בני האדם אשר נבראו בצלם האל , כעולה מפרק א' שבספר בראשית , ואת תורתו של ישו בדבר ערכו של כל אדם כיחיד העומד אל מול האלוהים . הפרוטסטנטיות התנגדה לתפיסה הקולקטיבית הקתולית אשר דורות רבים נלחמה מול השלטון המדיני על עיצוב רשות הרבים . הפרוטסטנטיות תרמה לחיזוק היסודות האינדיווידואליים שבדמות האדם , בתוך הפנמת הדת בתחום האמונה האישית והפולחן הקהילתי . זרמים פרוטסטנטיים שנרדפו בידי הרוב הקתולי פיתחו משנה סדורה המתנגדת לרדיפות דת . לכל אלה היתה תרומה רבה לטווח ארוך ביצירת תפיסות דמוקרטיות ליברליות , בעיקר בעולם האנגלוסקסי , היונקות גם משורשים דתיים בבואן להגן על זכויות יסוד של הפרט והמיעוטים . שפיכות הדמים הנוראה שנגרמה במלחמות הדת במאות ה16– וה , 17– בין קתולים לבין פרוטסטנטים , תרמה רבות לפיתוחה ההדרגתי של תפיסת סובלנות דתית , תחילה בין הזרמים הנוצריים , וכעבור זמן אף בקרב לא נוצרים בכלל ויהודים בפרט , כפי שהעידה האמנסיפציה ליהודים במאות ה18– וה19– בארצות שונות באירופה . ג'ון לוק , הבולט שבין אבות ההגות הליברלית במערב , ביסס את הגנתו על סובלנות דתית וחופש דת ( אך לא חופש מדת ) על אמונותיו הנוצריות הפרוטסטנטיות שלפיהן לכל אדם יש זכויות טבעיות ובמרכזן הזכות לחיים , לחירות ולקניין , שכן זהו רצון האל . לדעתו – ודעה זו השפיעה לימים רבות על ההפרדה בין דת למדינה בארצות הברית : כפייה דתית מנוגדת לרצון אלוהים , הדורש אמונה אמיתית הנובעת מפנימיות הנפש . זמן רב היתה הכנסייה הקתולית יריבה מרה של התפיסות הדמוקרטיות הליברליות , המדגישות את ריבונות הקהילה הפוליטית ואת חופש האמונה והמצפון . ואולם בסוף המאה ה20– היו שינויים ניכרים בגישת רבים ממנהיגי הכנסייה . בתקופה זו , דווקא כמרים קתוליים הם לא אחת בין המובילים את המאבק במשטרים אנטי–דמוקרטיים הרומסים את כבוד האדם וחירותו . לעומת זאת , מתחזקים זרמים פונדמנטליסטיים , הקוראים לחיי אמונה פשוטה ומתנגדים למה שנראה להם כמחיר המודרנה המערבית – מתירנות , התפרקות המשפחה והמסגרות הסמכותיות המסורתיות ועוד – דווקא בקרב הימין הפרוטסטנטי האוונגליסטי בארצות הברית . ואולם הקונפליקט האלים בין זרמים דתיים לבין המערב הדמוקרטי ממוקד בחברות מוסלמיות . בשנים האחרונות דומה שהפרשנויות המוסלמיות החותרות לשילוב שבין מודרנה מערבית בכלל , ודמוקרטיה ליברלית בפרט , לבין המורשת ההלכתית והרעיונית המוסלמית מאבדות מכוחן לעומת הוגים המדגישים את המתח הלא פתיר שבין העולמות . סוגיה זו היא גם אחת מהמרכזיות ביותר שעמן התמודד העולם האורתודוקסי היהודי במציאות מודרנית מתעצמת . הוגים שונים נדרשו להיבטים שונים הקשורים בסוגיה זו , אך רק יוצאים מן הכלל פיתחו בה משנה דתית מדינית מקיפה . דוגמה יוצאת דופן לעיסוק שיטתי שכזה של רב הנמנה עם חוגי היהדות האורתודוקסית היא חיבוריו של הרב חיים הירשנזון משנות ה20– של המאה ה : 20– אלה דברי הברית ומלכי בקודש , שהוא פרסם בתקופת כהונתו כרב בניו ג'רזי בשנות ה20– וה30– של המאה ה . 20– הרב הירשנזון עצמו כתב מתוך ציפייה להקמת מדינה יהודית אך גם עקב השפעת האקלים הדמוקרטי בארצות הברית , מקום מגוריו בשנים אלו . בכתביו נתן ביטוי להערכתו לתרבות הדמוקרטית של ארה"ב , לסובלנות הדתית הנהוגה בה , ולפלורליזם התרבותי והאתני . שנים רבות לא זכו חיבוריו המקוריים של הרב הירשנזון למשקל הראוי להם , ורק בשנים האחרונות גובר העניין האקדמי והציבורי בחוגים האורתודוקסיים הציוניים במשנתו . עם זאת , ניתן לאתר שתי תקופות בולטות שבהן הקדישו הוגים אורתודוקסיים בולטים מאמץ ניכר לדיון שיטתי יותר בשאלת היחס למודרניות הליברלית . הראשונה היתה בשנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל , והשנייה בשנים שלאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין . ההגות האורתודוקסית במהלך המאה ה19– לא נגעה בדרך כלל בדרך מפורשת בסוגיה זו . אולי אין בנתון זה כדי להפתיע , שכן צמיחתה של האורתודוקסיה היתה בעיקר בארצות לא מערביות שבהן המשטר היה רחוק ממאפיינים דמוקרטיים ליברליים . אך גם כאשר החלו גלי ההגירה היהודיים הגדולים להגיע לארצות מערביות בשלהי המאה ה , 19– לא צמחו בהן מנהיגים תורניים גדולים שפיתחו משנה מקפת בסוגיות אלו . ובכל זאת אפשר לחלץ מתוך כתבי רבנים והוגים שניתן לזהותם כאורתודוקסים עמדות שונות בסוגיות דמוקרטיות מן המעלה הראשונה . שונה המצב כשפונים לבחינת כתבי הוגים אורתודוקסיים בני המאה ה20– שחיו בארץ–ישראל ובמדינת ישראל או בארצות מערביות בכלל ובארה"ב בפרט . ככל ששאלת הקמתה של מדינה יהודית נעשתה מעשית יותר , ובייחוד לאחר הקמתה , כך גברה ההתלבטות בשאלות כגון דמות המשטר , הציות לשלטון חוק שאינו דתי , שאלת השוויון האזרחי של האזרחים הערביים , מעמד האישה ועוד . גם מחוץ לישראל הובילו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|