|
|
Page:188
חילונים : הלשונות שבפיהם – העברית המסורתית , העברית החדשה , היידיש , הלשונות האירופיות ולאחר מכן האנגלית , שימשו ומשמשות את כולם . הניסיונות החרדיים לקדש את היידיש בבחינת לשון דיבור אנטי–ציונית לא האריכו ימים . אחד ההבדלים רבי המשמעות , המקשים ואף מונעים קשר בין חרדים לחילונים , נעוץ בעובדה שהחילונים תופסים את החרדים כתופעה חברתית–תרבותית , ואילו החרדים תופסים את החילוניות כתופעה דתית . החילונים מתייחסים אל החרדיות כאל אורח חיים , ואילו החרדים מתייחסים אל החילונים כאל כופרים , שאורח חייהם נקבע מכוח כפירתם בבורא עולם . החילוני רואה את עצמו בחינת 'לוח חלק' שעליו הוא רשאי , לפי רצונו , לחקוק את אורח החיים שבו הוא בוחר . בעיני החרדי , החילוניות איננה 'לוח חלק , ' אלא אידיאולוגיה מוצקה של כפירה , שהיא המביאה את החילוני לאורח חייו המופקר . התפיסה החרדית היא שיהודי , מבחינת נטייתו הטבעית , מקיים חיים מלאים של תורה ומצוות . אם יהודי איננו עושה זאת , פירושו של דבר שהסטייה נכפתה עליו , אם מבחוץ " ) תינוק שנשבה ( " ואם מבפנים , בהשפעתו של עיוות רוחני שהביאו לאימוץ תפיסת עולם כופרת . מכוח כפירה זו נפרצים המחסומים המגינים על היהודי מפני יצריו הבהמיים , והוא משתעבד לתאוותיו . הפריצות המינית בעיקר היא לפי החרדים התוצאה הישירה של הכפירה הדתית . גופו של אדם נמשך תמיד אחר הנאות העולם הזה , ורק נשמתו , הדבקה בבורא , מגינה עליו מפני היגררות אחריהן בלא מעצור . הפריצות , ואורח החיים החילוני בכללו , נתפסים בראש ובראשונה בחינת חטאים דתיים . בדורות הראשונים של המאבק נגד ההשכלה ראו החרדים באורח החיים החופשי צעד ראשון לקראת המרת הדת . הנצרות נתפסה כקוטב המנוגד לאורח החיים היהודי , וכל הפורש ממנו נגרר בהכרח אליה . "יציאה לתרבות רעה" ו"השתמדות" היו בין המושגים שביטאו יחס זה . כללו של דבר : החרדיות מעולם לא הכירה בחילוניות כמות שהיא . היא ציירה את החילוניות כדמות מהופכת של עצמה : זו דת המקדשת את החטא , הכופרת באלוהי ישראל , והנצרות היא הקצה הסופי שלה . החילוני הוא מי שדבק בעבירות באותה צורה שהחרד דבק במצוות . אין אדם יכול להיות ניטרלי ; עליו לבחור בכל שעה ושעה בין האל לבין השטן . בשעה שהוא תגובה חרדית מרכזית למודרניות ולחילוניות מתבטאת בתהליך החצנה – העמדת הדגש בחיים הדתיים על לבוש , מנהג , הסתגרות בגטאות . בתמונה : חסידי סאטמר ממתינים בשכונת "מאה שערים" לבואו של הרבי מסאטמר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|