|
|
Page:185
ציונות מדינית יחסם של המגזרים שבקרב חכמי ההלכה לעולם התרבות הכללי הוא אנלוגי , במידה רבה , ליחסם כלפי הלאומיות היהודית המודרנית , שביקשה להחיל על העם היהודי את התפיסות הלאומיות המקובלות באירופה של המאה ה19– וה . 20– חלק הארי של הרבנים החרדיים והאורתודוקסיים שללו את הציונות המדינית , כשם ששללו את התרבות המודרנית ; רק מקצתם ' ) המזרחי ( ' תמכו בציונות . רבני התנועה הרפורמית , בשלהי המאה ה19– ובראשית המאה ה , 20– התנגדו אף הם לציונות , אך מטעם אחר : הם אימצו את התפיסות שהיו מקובלות באמנסיפציה ולפיהן היהודים הם חלק מן העמים שבתוכם הם חיים , והם נבדלים מהם לא בלאומיות , אלא בדת בלבד . עם הזמן התחולל שינוי עמוק ביחס התנועה הרפורמית לציונות , ומאז אמצע המאה ה20– נוקטת התנועה הזאת עמדה ציונית חד–משמעית . שלא כחכמי ישראל באירופה , התייחסו הרוב המכריע של חכמי היהודים בארצות האיסלאם התייחסות חיובית לציונות המדינית ; גם אותם רבנים שהיו מודעים לאופי החילוני של מרבית חברי התנועה הציונית באירופה ובארץישראל הקפידו להבחין בין התנגדות לחילוניות לבין תמיכה בציונות . אמנם , עם התגברות ההשפעה החרדית על תלמידיהחכמים הספרדיים / המזרחיים שלמדו בעולם הישיבות ה'ליטאיות' ( תופעה שהחלה בשלהי שנות ה40– של המאה ה20– ותוצאותיה ניכרו בעיקר משנות ה70– ואילך , ( החלו גילויים של שלילת הציונות להופיע גם בקרב בני המגזר הזה . מדע וטכנולוגיה ככלל , אפילו רבנים חרדיים לא התנגדו לשילוב אמצעים טכנולוגיים מודרניים בחיי היומיום של בני קהילותיהם , ובזאת נבדלו מנוצרים שמרנים כדוגמת ה'איימיש , ' שמבחינות אחרות , כגון הקפדה על הופעה חיצונית שמרנית , היו דומים למגזר היהודי החרדי . החיכוך בין הטכנולוגיות האלה לבין עולם ההלכה התגלע במוקדים מסוימים מאוד . אחד הבולטים בהם רבנים חרדיים לא התנגדו לשילוב אמצעים טכנולוגיים מודרניים בחיי היומיום ולניצולם למטרותיהם . בתמונה : חדר התקשורת במרכז חב"ד בברוקלין
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|