|
|
Page:181
המאוחדת שבה חברים הן שומרי תורה והן עבריינים כנגדה היא , לדעתו , ערך גבוה יותר , מבחינה דתית , מהדרה והתנכרות . נציין , שבעיית ההדרה / הכללה בנוגע לסוטים מערכי המסורת לא היתה ייחודית לזרם האורתודוקסי . כך פסק ועד ההלכה המרכזי של התנועה הרפורמית בארצות הברית בשנת , 1993 שאין לאפשר ליהודי שהמיר דתו לדת אחרת לשאת דברים בפני הקהל בבית כנסת יהודי , לעלות לתורה או לזכות בכיבוד ציבורי כלשהו במסגרת הקהילה – גם אם הוא אדם חביב המקדם את השיח היהודי–הנוצרי הבין–דתי . כמו כן פסק ועד זה בשנת 2001 כי יהודייה רפורמית אדוקה הנשואה לנוכרי מנועה מלכהן כ'רבה' ( צורת נקבה של רב ) או כחזנית בבית כנסת רפורמי , או אף להיכנס למסלול לימודים לקראת התפקידים האלה . השאלה האחרונה הזאת , מלבד שהיא משמשת דוגמה לכך שלא רק אורתודוקסים אלא גם רפורמים קובעים חיץ הלכתי בין יהודים 'נורמטיביים' ליהודים 'סוטים' ( אם כי חלוקים הם בדבר מיקומו של חיץ זה , ( מקפלת בתוכה שתי סוגיות אחרות , מודרניות , שהציבו אתגר לחכמי ההלכה : האחת היא סוגיית נישואי התערובת והאחרת היא סוגיית המגדר , וליתר דיוק : שאלת מקומה ותפקידיה של האישה היהודייה . נישואי תערובת – וגיור היהדות אינה תרבות דתית מיסיונרית , ולפיכך המקור הכמעט בלעדי להמשך קיומה הוא ילדים הנולדים להורים יהודיים וגדלים כיהודים . על רקע האמור מובנת בהחלט ההתייחסות היהודית וההלכתית המסורתית בעד נישואים בין יהודים ונגד נישואי תערובת . בתקופות הקדם–מודרניות היו סיבות רבות שהמעיטו מאוד באפשרות של נישואי תערובת , מלבד החינוך לשלילת התופעה . ראשית , בדרך כלל לא בני הזוג הם שהחליטו על הנישואים מסיבות של העדפה אישית רומנטית ; הוריהם הם שהחליטו למי יינשאו . ההורים , כמי שחייהם וקשריהם החברתיים הדתיים והתרבותיים היו בתוך הקהילה היהודית , דאגו שבנם או בתם יינשאו ליהודי / יה ולא לזר . גם שכניהם של היהודים לא היו מעוניינים לתת את בנותיהם לגברים יהודיים ( יצוין , עם זאת , שלגבר מוסלמי מותר לשאת לאמוסלמית הנשארת בדתה , ובלבד שילדיהם יגודלו כמוסלמים . ( זאת ועוד : מכיוון שהנישואים נעשו בחברות הקדם–מודרניות בטקס דתי , וההלכה היהודית אינה מכירה בתוקף של קידושים בין יהודי / יה לנוכרי / יה , יהודי / יה יכול / יכלה להינשא ללאיהודי / יה רק בטקס של דת זרה , דבר שהדגיש את צד הבגידה ביהדות שבנישואי תערובת . ולבסוף : גם אם נערכו נישואי תערובת , היה על הזוג לנהל את חייו בהקשר חברתי כלשהו – ומכיוון שבכל מסגרת חברתית קדם–מודרנית היתה הזהות הדתית מרכזית , הרי נישואי תערובת הובילו כמעט בהכרח לכך שאחד הצדדים יינתק מחברתו ומדתו הקודמות . הנתונים האלה השתנו בתקופה המודרנית . תהליכי החילון יצרו מרחבים של חברות כמעט ניטרליות מבחינה דתית , שאליהן יכלו להשתייך בני זוג מעורב וילדיהם . במדינות רבות נוצרה אפשרות של נישואים אזרחיים , בטקס נעדר ממד דתי ; האחראים לטקסים אלה מטעם המדינה לא הוטרדו כלל בסוגיית זהותם הדתית של בני הזוג הנישאים בפניהם . במרבית החברות המודרניות לא ההורים הם שבחרו את בני הזוג , אלא גבר ואישה בחרו זה את זה . זאת ועוד : הקריטריון המרכזי לבחירת בן / בת זוג שוב לא היה בעיקר התאמה כלכלית , מעמדית , תרבותית ודתית – אלא אהבה רומנטית . על רקע כל האמור , גברה מאוד תופעת נישואי התערובת בקרב בני ובנות העם היהודי בכל המרחב הגיאוגרפי האירופי והאמריקני ( בארצות האיסלאם , ששם הוסיפו הנישואים גם בחברת הרוב לשאת אופי קרוב יותר לזה המסורתי , נותרו נישואי התערובת בגדר תופעה מצומצמת ביחס לשאר הארצות , אם כי התרבו ביחס לעבר . ( שום גורם הלכתי ושום זרם ביהדות לא תמכו בנישואי תערובת . גם התנועה הרפורמית , הנחשבת ל'מתקדמת' ביותר מבין הזרמים האלה , שוללת נישואי תערובת וקובעת שאסור לרבנים ולרבניות רפורמיים להשתתף בביצוע טקסי נישואים שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי . ואולם ריבוי נישואי התערובת העמיד את חכמי ההלכה בפני הצורך לנקוט עמדות מעשיות במגוון רחב של שאלות . אפשר לציין לדוגמה את הלבטים סביב השאלה , האם ראוי לגייר בן / בת זוג נוכרי / יה וילדים שנולדו לאב יהודי ולאם נוכרייה . הרב שמשון רפאל הירש , הידוע כאדם שתמך ביותר בכך שיהודים אורתודוקסיים ירכשו השכלה כללית ברמה גבוהה , שלל בספר השו"ת שמש ומרפא את הגיור של הילדים והאם הנוכרייה בנישואי תערובת : "כשההורים חיים חיי–פראים ( כלומר , חילונים ) איך יביאו את הרצינות הדתית לחינוך בניהם , בעת שהם בעצמם מואסים בה על ידי עצם התמדת התחברותם זה לזו " ? כלומר , בלעדי כוונה לחיות חיים יהודיים בעלי מחויבות אורתודוקסית , אין טעם לגיור ; בהמשך טוען הרב הירש , שגיור כזה בעצם מזיק למתגייר , כי עקב כך "עומסים על [ המתגייר ] חיובים , שבעצם אינו צריך לקיים [ כל עוד נשאר בנוכריותו . " [ כך גם סבר הרב יעקב ברייש [ כיהן מאז מלחמת העולם השנייה כרב הקהילה החרדית בציריך ] בספר השו"ת חלקת יעקב , שאם בית הדין יגייר את האישה הנוכרייה "אנו [ כלומר , בית הדין ] הגורמים שתתחייב [ בעונש משמים ] על כל העבירות שתעשה , וגם להנולדים ... כיוון דבטח לא יקיימו שום מצוות , ואנו מגלגלים עליהם חובה לדורות עולם . " קביעה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|