|
|
Page:178
הקונסרבטיבים התרחש פיצול בין אגף שמרני המצהיר על מחויבות בסיסית להלכה לבין אגף אחר הגורס שההלכה היא גורם חשוב אך לא מכריע בעיצוב החיים היהודיים . אצל הרפורמים ניכרת תופעה של שיבה לדפוסי שיח הלכתיים , ובשנים האחרונות פורחת בחוגים רפורמיים בארצות הברית כתיבה מעניינת בסוגות הלכתיות שונות , ובראשן סוגת השאלות–והתשובות ( שו"ת . ( יש לתת את הדעת על כך שעצם הופעתם של זרמים דתייםאידיאולוגיים ביהדות בעת החדשה היא תופעה אירופית מובהקת , שלא אירעה בקהילות היהודיות שבארצות האיסלאם . לשם הבהרה , כוונת הדברים אינה רק שבארצות האיסלאם לא היתה רפורמה ויהדות קונסרבטיבית , אלא גם שלא היתה שם תנועה אורתודוקסית . את ההבדל הזה אפשר לתלות בחלקו בגורמים חוץ–יהודיים , ובחלקו בגורמים פנים יהודיים . בגורמים החוץ–יהודיים : האופי האידיאולוגי המודגש של השיח המודרניסטי באירופה , ובפרט הנימה האנטי–קלריקאלית ששררה בחוגים מובילי השינויים ; וגם התמורות במבנה המשטר ובמשפט , שערערו ביותר את אושיות החיים המסורתיים באירופה לעומת מה שאירע ביהדות האיסלאם . בגורמים הפנים–יהודיים : נכונות טרומית לפיצול על בסיס אידיאולוגי שהתקיימה ביהדות אשכנז ( והתגלתה במאבקים הסוערים בין חסידים למתנגדים במאה ה ;( 19– והטיה ביהדות אשכנז לסגירות תרבותית , בניגוד להטיה ביהדות ספרד לפתיחות תרבותית , הטיות שבאו לידי ביטוי במרחבי התרבות היהודיים האלה עוד בימי הביניים . בשורה התחתונה , ביהדות ארצות האיסלאם לא היתה התפצלות לזרמים , והיצירה ההלכתית התייחסה למודרנה ולאתגריה בנינוחות ובגמישות יותר מאשר באורתודוקסיה האירופית – אך בלא לוותר על מרכזיות ההלכה , כפי שאירע בזרמים הלא אורתודוקסיים . משבר הסמכות בחיים היהודיים בתקופה המודרנית המבנה הפוליטי–המשפטי של אירופה הימי–ביניימית היה קורפורטיבי , והניח את קיומן של חברות משנה שכל אחת מהן פועלת על פי נורמות פנימיות שלה ואותן היא אוכפת על חבריה לפי שיקול דעתה וצרכיה . במעבר מחברה קורפורטיבית למדינה ריכוזית נשללה מקבוצות בתוך החברה הזכות לאכוף את הנורמות שלהן על יחידים המסרבים לקבל את מרותן . כמו שהזכות הזאת נשללה מהרבה קבוצות אחרות , כך אירע גם לקהילות היהודיות : נשלל מהן ההיתר להטיל חרם כדי להבטיח משמעת פנימית . כפי שנמנע מקבוצות אחרות להפעיל מערכות משפט פנימיות , כך גם הוגבלה או בוטלה הסמכות שהקנו השלטונות בעבר לבתי דין יהודיים לדון בעניינים שבין אדם לחברו . התפתחויות אלו החלישו מאוד את יכולות האכיפה של הקהילות היהודיות , אף שלא כוונו ספציפית נגד היהודים ולא נגד הדת היהודית . דוגמה מובהקת לכך מצויה בדבריהם של חברי בית הדין של קהילת המבורג , הכותבים בשנת 1819 ( על פי ספרו של י' כ"ץ , ההלכה במצר , ( כי "זה שנים רבות שהחל נגף המינות במקצת קציני העם עוברי מצוות ה' ביד רמה מחללי שבתות בפרהסיא , ואין בידינו למחות . " חברי בית הדין עמדו אז בפני תופעה חדשה אחרת שלא יכלו למנוע את התפתחותה : הקמת בית כנסת ' ) ההיכל של המבורג ( ' שבו שונו דפוסי התפילה המסורתיים והתפילה התקיימה בחלקה בשפה הגרמנית . דוגמה אחרת , הזוכה להבלטה רבה בראשית שנות האלפיים , היא חוסר היכולת של בתי דין רבניים לאכוף על בעל סרבן לתת גט לאשתו , גם כאשר סבור בית הדין שראוי שיעשה כן . אמנם , זה מאות שנים , אין בתי דין כופים בעלים סרבנים בכפייה פיזית , ואולם נראה כי לפני האמנסיפציה עמדו לרשות בתי הדין אמצעים אפקטיביים לאלץ את הבעלים לעשות כרצון הממסד – אמצעים שהתפוגגו במציאות המודרנית ובכך הכבידו עוד יותר דווקא על מציאות החיים של אותן נשים שכפיפותן להלכה היא מצפונית–פנימית . פרשה מיוחדת היא ההתנגדות העקרונית לחיים הדתיים בכלל , ולאלה היהודיים בתוכם , שאפיינה את המשטרים הקומוניסטיים בברית המועצות ( משנת ( 1917 ובמזרח אירופה ( אחרי מלחה"ע השנייה ;( בנסיבות האלה קיום אורח חיים יהודי דתי היה ברוב השנים כמעט מן הנמנע . ואולם , גם בארצות שבהן לא נמנעה הפעילות הדתית הממוסדת , ואלה היו רוב הארצות שבעולם המודרני , השתנה בסיס השיוך לקהילה . בחלק מן המדינות הפכה החברות בקהילה היהודית לוולונטארית לגמרי ; בארצות אחרות , כגון פרוסיה ( משנת 1750 עד , ( 1876 האימפריה האוסטרו–הונגרית ( משנת ( 1890 ובלגיה ( משנת 1835 עד , ( 1892 חויבו כל היהודים להשתייך לקהילה . אך גם במדינות האלה לא יכלה הקהילה למנוע מחבריה התנהגות החורגת מנורמות היהדות הדתית . חשוב להדגיש , שגם בתקופה הקדם–מודרנית , לא החשש מסנקציות הוא שהיה הסיבה העיקרית להתנהגות על פי נורמות ההלכה . אנשים חיו כיהודים כי גדלו וחוברתו בקהילה מסורתית שבה היתה ההתנהגות הזאת 'מובנת מאליה' ומה שדרש צידוק היה דווקא חריגה ממנה ; הם חיו כיהודים כי התנהגות אחרת היתה מעוררת תמיהה וביקורת מצד הקרובים להם ומצד מרבית בני הקהילה ; והם חיו כיהודים כי הפנימו הזדהות עם התורה ועם היהדות , ונהגו על פיהן מהכרה ומרצון . ואולם במציאות המודרנית התנהגות יהודית כזו חדלה להיות ' מובנת מאליה , ' וככל שהתחזקה המודרנה והתעצמו תהליכי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|