|
|
Page:158
ב1935– השלים את לימודי הרפואה , ובתוך כך התמנה לעורכו המדיני של העיתון היידי היינט ( היום . ( כבר אז נודע כפובליציסט פורה וברוך כישרון . באותה שנה קרא להחרמת הבחירות ל"סיים" ( הפרלמנט ) בגלל חוקת הבחירות החדשה האנטי–דמוקרטית . בתגובה גויס לצבא . בהיותו רופא נשלח לקורס קצינים וסיימו בהצטיינות . עם שחרורו חזר לפעילות , בתוך שהוא מטפח שותפות הדוקה עם תנועת ארץ–ישראל העובדת . עם התגברות סכנת הפאשיזם קרא להקמת חזית דמוקרטית , אשר תקיף את כל הכוחות הדמוקרטיים והסוציאליסטיים בפולין . בקונגרסים הציוניים השתתף משנת 1933 במסגרת הסיעה הרדיקלית , יחד עם וייצמן , גרינבוים וגולדמן . בקונגרס הכ " א בז ' נבה , באוגוסט , 1939 הזהיר מפני האסון הצפוי , אך הוסיף כי " בזכות היישוב החדש בארץ–ישראל והעם היהודי השואף לארץישראל , נצא מהמשבר העולמי עם מדינה יהודית בארץ–ישראל . " בפרוץ המלחמה התגייס לצבא הפולני ועם נפילת פולין נמלט לווילנה , ומשם , יחד עם אשתו ובתו , הגיע במארס 1940 לארץ . בהשפעת ברל כצנלסון ודוד בן–גוריון צורף למפקדה הארצית של ה"הגנה , " וכעבור שנה התמנה לראש המפקדה הארצית ( רמ"א , ( תפקיד שהחזיק בו חמש שנים . אלו היו שנות העיצוב והמאבק של ה"הגנה . " בעידודו הוקם והתפתח הפלמ"ח , שהיה לכוח המכריע במלחמת העצמאות . את כינויו המחתרתי , "סנה , " הפך הד"ר משה קליינבוים ב1944– לשמו הרשמי . בעת ששימש הרמ"א נרקמה שותפות מדינית בינו לבין בן–גוריון . עם עליית הלייבור לשלטון באנגליה ( 1945 ) וחידוש מדיניות "הספר הלבן , " הם החליטו על מאבק בשלטון הבריטי . באוקטובר 1945 אישר בן–גוריון לסנה לפתוח במאבק מזוין ולהקים יחד עם אצ"ל ולח"י את "תנועת המרי העברי , " שסנה עמד בראשה , ואשר פעלה למעשה עד קיץ . 1946 ב30– ביוני " ) 1946 השבת השחורה ( " תקף הצבא הבריטי את מוסדות היישוב ועצר את מנהיגיו בלטרון . סנה ירד למחתרת והוכרז מבוקש . בהנהגה הציונית נבעה קרע בין "האקטיביסטים , " בראשות בן–גוריון וסנה , לבין המתונים , בראשות הנשיא וייצמן , שאיים בהתפטרות אם לא ייפסק המאבק המזוין . במחאה הודיע סנה עצמו על התפטרותו . בסוף יולי הצליח לחמוק מהארץ וב3– באוגוסט הגיע לישיבת הנהלת הסוכנות בפריז . במהלכה החלה להיסדק הברית בינו לבין ב"ג . למרות זאת נמשכה השותפות ביניהם גם בקונגרס הכ"ב בבאזל ( דצמבר , ( 1946 שבו הודח וייצמן מנשיאות התנועה . בתקופה הזאת הבחין סנה בסיכוי לתמיכה סובייטית בהקמת המדינה וקרא לבחון מחדש את יחסה של התנועה הציונית לברית המועצות . ב1947– כיהן סנה בתפקיד ראש המחלקה המדינית של הסוכנות באירופה ואחראי לפעולות "הבריחה" וההעפלה . על רקע פעילותו לגיוס תמיכה מדינית ומגעיו עם השלטונות במדינות מזרח אירופה , ובייחוד לאחר הצהרת גרומיקו ( מאי , , ( 1947 שבישרה על תמיכה סובייטית בהקמת המדינה , הואץ תהליך התקרבותו לברית המועצות . בעקבות החלטת הנהלת הסוכנות בדצמבר 1947 לקבל את התכתיב האמריקני ולמנוע את הגעתן של שתי ספינות המעפילים "פן יורק" ו"פן קרסצ'נט" לארץ , ועליהן כ 15 , 000– מעפילים מרומניה , בתואנה שהן שורצות "סוכנים סובייטיים , " התפטר מההנהלה הציונית ונטש את מפלגתו , "הציונים הכלליים . " בינואר 1948 נמנה עם מייסדי מפלגת הפועלים המאוחדת ( מפ"ם , ( וב1949– נבחר לכנסת הראשונה מטעמה . משהתחדד הוויכוח בתוך מפ"ם בין תומכי האוריינטציה הפרו–סובייטית לבין מתנגדיה , התייצב סנה , עם יעקב ריפתין , בראש השמאל במפ"ם . ומשהחריף , ב , 1952– המשבר במפ"ם סביב היחס למשפטי פראג ( משפטי ראווה שנערכו לכמה מהמנהיגים הקומוניסטים ואחד מנאשמיהם היה מרדכי אורן ממנהיגי מפ"ם , ( פרש עם תומכיו ממפ"ם והקים לאחר מכן , במאי , 1953 את "מפלגת השמאל הסוציאליסטי בישראל . " משה סנה , ממנהיגיו הבכירים של היישוב הנאבק על עצמאותו וממנהיגיה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית , חזר בו בסוף ימיו משלילת הציונות . גם יריבים פוליטיים ביטאו הערכה לאישיותו הייחודית ואך כפסע היה בינו לבין המנהיגות הלאומית הבכירה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|