|
|
Page:148
במסורת הפרשנות המארקסיסטית מעמיד ליאון בבסיס התיאוריה שלו את תפקידם הכלכלי של היהודים כ'עם–מעמד' או 'עם מסחר , ' היינו , יסוד אתני או דתי זר , המרכז בידיו את הפעילות המסחרית והכספית בחברות חקלאיות טרוםקפיטליסטיות . ההתבדלות הדתית והחברתית של היהודים היתה , לשיטתו , תולדה של תפקידם הכלכלי כעם–מעמד . לפיכך , בכל מקרה שתפקיד זה התבטל – אם בעקבות הפיכת היהודים לחקלאים בחברות פיאודליות , ואם בעקבות הפיכת העיסוק במסחר וכספים לכללי בתקופת הקפיטליזם המסחרי והתעשייתי – בוטל עמו הבסיס הכלכלי להתבדלות היהודים והם נטמעו בחברת הרוב . ומכאן עולה , שאף כי מנקודת ראות אידיאולוגית–דתית קיים ניגוד בין התבדלות היהודים לבין התבוללותם לאורך ההיסטוריה , הרי מבחינה כלכלית שני הדברים אינם אלא גילויים של תפקידם הכלכלי כעם–מעמד . בסיס תיאורטי זה משמש את ליאון להסבר הגורמים להיווצרות 'השאלה היהודית' בסוף המאה ה . 19– מצד אחד , התפתחות הקפיטליזם , בייחוד בחברות החקלאיות של מזרח אירופה – אזורים שבהם היו מרוכזים מרבית יהודי העולם – שחקה את הבסיס להמשך קיומם כעם–מעמד ודחקה אותם להגר מערבה ; מצד אחר , המשברים הכלכליים ומצב הקבע של תת–צריכה , אשר היו אופייניים לתקופת הקפיטליזם המונופוליסטי והפיננסי במפנה המאות ה19– וה , 20– מנעו את השתלבות היהודים בכלכלה הקפיטליסטית ולפיכך גם את התבוללותם כבעבר . מצב זה העמיד את היהודים , שעסקו בייצור וסחר של מוצרי צריכה , בתחרות עם הבורגנות הזעירה הנוצרית , שגם פעילותה הכלכלית היתה תלויה ומכוונת לשוק הפנימי , וגרם להתבדלותם התרבותית . בניגוד לחוקיות של עם–מעמד ולהתבוללות שקבעה את מהלך ההיסטוריה היהודית עד לסוף המאה ה , 19– הרי מעתה הציבו הדמיון והתחרות בין פעילותם הכלכלית לזו של הזעיר בורגנות את שתי הקבוצות במסלול התנגשות והובילו להיווצרות 'הבעיה היהודית' על שתי השתקפויותיה האידיאולוגיות העיקריות : האנטישמיות המודרנית והלאומיות היהודית . האנטישמיות המודרנית ותורת הגזע , לפי ליאון , היו תגובות של יסודות שונים בבורגנות האירופית למשבר הקפיטליזם בסוף המאה ה . 19– הזעיר בורגנות המתרוששת השתמשה באנטישמיות כהכשר לדחיקת רגלי היהודים מן השוק ולמתן פורקן לרגשותיה האנטי–קפיטליסטיים באמצעות זיהוי יסודותיו המזיקים עם היהודים ; הבורגנות הגבוהה השתמשה בתורת הגזע כצידוק אידיאולוגי לאימפריאליזם , שנועד לתת מענה – כוזב – להתכווצות השוק הפנימי ולתת–צריכה ; כמו כן היא השתמשה באנטישמיות כדי לתעל את הרגשות האנטיקפיטליסטיים של הזעיר בורגנות לכיוון היהודים , וכך לטשטש את המקור האמיתי למשברה של הזעיר בורגנות , כדי להגן על הקפיטליזם כשיטה . בדומה לכך , רואה ליאון בלאומיות היהודית , ובעיקר בציונות , ניסיון כוזב של הזעיר בורגנות היהודית להתמודד עם אובדן מקומה הכלכלי בעקבות התמוטטות המשק הפיאודלי ומשבר הקפיטליזם . למרות הדמיון שבצורה , מבחינת הבסיס הכלכלי , הלאומיות היהודית , לשיטתו , היא ניגודה של הלאומיות האירופית : הלאומיות האירופית ביטאה את האינטרסים של הבורגנות העולה בתקופת התעצמות הקפיטליזם , ואילו הלאומיות היהודית משקפת את ייאושה של הזעיר בורגנות היהודית המנושלת בתקופת דעיכת הקפיטליזם . הוא מדגיש , כי גם אם תוגשם הציונות , היא אינה מסוגלת להציע פתרון לטרגדיה היהודית ; לפיכך , יותר משהיא מתכוונת לפתור את בעיית היהודים , ההנהגה הציונית משתמשת ביהודים כדי להגשים את הציונות . ליאון מורה על מכנה משותף כלכלי בין הגורמים לצמיחת האנטישמיות והציונות : שתיהן הן ניסיונות של הזעיר בורגנות , האירופית והיהודית בהתאמה , לפתור את הבעיות שמציב בפניהן משבר הקפיטליזם , אך שתיהן , לדעתו , הן פתרונות שווא , שכן לא ניתן לבטל את משבר הקפיטליזם אברהם ליאון – מכנה משותף לצמיחת האנטישמיות והציונות : שתיהן הן ניסיונות של הזעיר-בורגנות האירופית לפתור את הבעיות שמציב להן משבר הקפיטליזם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|