|
|
Page:145
לאסאל " , ( 1863 ) אך לימים העריך אותו כאחד ממייסדי הסוציאליזם . חיבוריו החשובים והמשפיעים של לאסאל היו המלחמה באיטליה ותפקידה של פרוסיה , ( 1859 ) שיטת הזכויות הנרכשות ( חיבור פילוסופי , לא פוליטי בלבד , , ( 1861 מהות החוקה ותוכנית הפועלים ( 1862 ) וכתב תשובה פומבי . ( 1863 ) הם השאירו בשעתם רושם ניכר , וסייעו ליצירת דמותו של לאסאל כמנהיג אידיאולוגי–פוליטי של פועלים . דיקטטורה מחנכת , הנתונה בידי מנהיג רב עוצמה , נחשבה בעיני לאסאל ליסוד שעליו אפשר לבנות את מדינת הבחירה הכללית ואת הקומוניזם . את עצמו ראה לאסאל כמי שנועד להיות הדיקטטור הזה , כך העיד עליו משה הס . האיגוד שיצר היה בנוי על אישיותו כדמות המרכזית האוטוריטרית . את תמיכת ההמונים ביקש להשיג באמצעים תעמולתיים . דיקטטורה זו , בניגוד לדיקטטורה של הפרולטריון לגרסת מארקס , לא נועדה להרוס את המדינה , אלא לבנותה מחדש . פעולתו של " האיש הגדול " נועדה לקצר את התהליך ההיסטורי הזה . כאן נמצאת פלוגתא של ממש בינו לבין מארקס ואנגלס : הם ביקשו את המהפכה הבורגנית ואת שותפות הבורגנות קודם שתגיע המהפכה הפרולטרית , ואילו לאסאל ביקש , על רקע כישלון מהפכות , 1848 את קפיצת הדרך . הוא ביקש להקדים את המאבק נגד הבורגנות ונציגיה הליברליים מ " מפלגת ה @ דמה " כדי להגיע מהר יותר למטרה , אף במחיר של שותפות לצורך השעה עם המעמד ששקע , האריסטוקרטיה הישנה . על ניסיון שיתוף הפעולה של לאסאל עם ביסמארק דיווח זה בשנת , 1878 כאשר הפעיל את החוק נגד המפלגה הסוציאליסטית . כוונת לאסאל היתה ליצור מפלגה עממית , לא מפלגה מעמדית , שתיהפך כבר בשנתה הראשונה למפלגת המונים בעלת סיכוי מהפכני . ואולם בעת מותו היו במפלגה רק כ 3 , 000– חברים . לאחר מותו חסרה דמות מרכזית שתמלא את מקומו , וממילא יצרו מלחמות איחוד גרמניה מסגרת חדשה לגמרי למאבק הפועלים על מקומם הפוליטי . הקמת המפלגה הסוציאל–דמוקרטית של ליבקנכט ב , 1869– לאחר הקמת הברית הצפון גרמנית , הוליכה לאיחוד עם מפלגתו של לאסאל בשנת , 1875 לאחר הקמת גרמניה המאוחדת בחסות פרוסיה . במורשת המפלגה המאוחדת נשאר לאסאל שווה משקל למארקס . ברנשטיין , אבי הרוויזיוניזם , פרסם את נאומיו וכתביו של לאסאל , ומנגד פרסם ההיסטוריון הסוציאל–דמוקרט פרנץ מהרינג חלקים מעזבונו . לאסאל טיפח גישה של מעין קומוניזם לאומי העומד בסתירה לסולידריות של אינטרנציונל פרולטרי . נקודת המוצא הטקטית שלו היתה שיתוף פעולה עם המדינה הפרוסית , אך שאיפתו היתה למדינה גרמנית המבוססת על פרוסיה . ההכרה שלו לאומית , והוא מכיר רק בזכות עמי התרבות הגדולים למדינה . כאן ניכרה בו לא רק השפעתו של הגל , אלא גם זו של פיכטה , אבי הלאומיות הגרמנית . מפיכטה קיבל גם את הצידוק למדינה כבעלת כוח כפייה מחנך . הכרתו העקרונית בחיוב שבמלחמות שחרור לאומיות התבטאה באופן ספציפי בתמיכתו במדיניות גרמנית לאומית אקטיבית במזרח אירופה ובדרום–מזרחה , אך לא במדיניות של מלחמה בצרפת , שנחשבה בעיניו מהלך ריאקציוני . עוינותו לאוסטריה בצד שלילת הצורך במלחמה בצרפת של נפוליון השלישי היתה מן הגורמים לקרע בינו לבין מארקס . העיקרון הכלכלי המרכזי במשנתו של לאסאל , "חוק הברזל של השכר , " הוא ירושה של ריקארדו ושל מלתוס , ולפיו שכר העבודה הממוצע של הפועל מתייצב תמיד על הסף הנמוך ביותר של הקיום . הפתרון שהציע היה בנוי על התערבות המדינה : איגודים יצרניים ( שניתן להם ביטוי כבר בתוכנית גוטה , ( 1875 יזכו לתמיכת המדינה בין השאר על ידי הורדת הריבית עד לאפס . אפשר לטעון כי פתרונו של לאסאל למעשה הוא סוציאליזם מטעם המדינה , או – טענה ביקורתית – שפתרונו מוביל לקפיטליזם מונופוליסטי של המדינה . בניגוד למארקס , לאסאל ייחד הרבה מחשבה לשלב המעבר מן המצב הקיים למצב הסופי של ביטול הרכוש הפרטי . יש סבורים כי ההיסטוריה של שלבי המעבר במדינות הקומוניסטיות לעתיד אכן מעידה על קרבה גדולה ללאסאל , יותר מאשר למארקס . שאלת תרומתו לסוציאליזם בגרמניה או לחשיבה הטוטליטרית נותרה פתוחה – בעיקר משום שהוא מת בגיל צעיר , בשלב שלפני הקמת המדינה הגרמנית הביסמארקית , לפני הצלחתה של המפלגה הסוציאל–דמוקרטית , ואילו מארקס ואנגלס האריכו ימים אחריו בשני עשורים או בשלושה . רוזה לוקסמבורג פאולה היימן רוזה לוקסמבורג ( 1919-1871 ) היתה תיאורטיקנית מרכזית של הסוציאליזם האירופי בשני העשורים הראשונים של המאה ה . 20– והיא היתה גם פעילה רדיקלית ששילמה בחייה על מחויבותה למהפכה . רוזה לוקסמבורג , הצעירה מבין חמישה אחים , נולדה ב5– במארס , , 1871 בזאמושץ , ' בפולין הרוסית , למשפחה יהודית מחולנת מהמעמד הבינוני , שהיתה מעורה במיטב התרבות הפולנית והגרמנית . אביה , אדוארד לוקסמבורג , סחר בעצים .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|