|
|
Page:140
המתחדשת ולהביא להפרדה מוחלטת בין מוסדות הדת לבין מוסדות היישוב ומשנת – 1948 מוסדות המדינה . הוא סבר שיש לספק את הצרכים הדתיים של המאמינים ואף לתת מימון ציבורי למוסדות הדתיים , אך דרש מהם להימנע מהתנכלות לחופש האזרחי ולחירות המצפון של הציבור הלא–דתי , בחיי הציבור ובחיי הפרט . האידיאולוגיה שלו התגבשה בהדרגה והגיעה לעיצובה המלא במצע היסוד של הקיבוץ הארצי , שהוא היה מנסחו הראשי . בראשית דרכו בארץ נטה לרליגיוזיות פנתיאיסטית בנוסח שפינוזה והושפע מהתפיסה הקוסמית של א"ד גורדון . בשנת 1924 נהיה למארקסיסט ואימץ את תורתו הציוניתסוציאליסטית של בורוכוב . במצע היסוד של הקיבוץ הארצי ( 1927 ) הציג מיזוג ייחודי של ציונות וסוציאליזם , הידוע בשם " תורת השלבים : " "ההווי הלאומי והאנושי של העם העברי [ ... ] ימצא את תיקונו השלם על ידי הקמת חברה סוציאליסטית בארץ–ישראל , אשר תתגשם בשני אטאפים [ שלבים . 1 : [ הקמת הבית הלאומי העברי בארץ–ישראל על בסיס כלכלי פרודוקטיבי הנושא את עצמו . . 2 המהפכה הסוציאלית . " במשנתו ובמעשיו ניתנה עדיפות לציונות " ) פרימאט ציוני : ( " מבחינת סדר הזמנים – הוא היה ציוני לפני שנהיה מארקסיסט ; מבחינת סדר הקדימויות – בתורת השלבים שפיתח קודמת הגשמת הציונות למהפכה הסוציאליסטית ; ובחשבון אחרון גם בסדר העדיפויות – הציונות עלתה בחשיבותה על הסוציאליזם . תמציתה של תפיסת העולם שלו ושל תנועתו , מבחינת מרכיביה וסדר חשיבותם , באה לידי ביטוי בסיסמה שהתנוססה בראשו של העיתון היומי של התנועה ( משמר משנת 1943 ועל המשמר משנת : ( 1948 "לציונות , לסוציאליזם , לאחוות עמים . " יערי פיתח רעיונות לפתרון דו–לאומי של שאלת ארץישראל המבוסס על פאריטי ( שוויון ) בין יהודים לערבים במוסדות השלטון ועל שיתוף פעולה מסוים בין פועלים יהודיים וערביים על בסיס מעמדי . אך גם בתחום הזה שלט הפרימאט הציוני , שכן על פי תפיסתו , ארץ–ישראל היא ארצו של העם היהודי המתרכז בה ושל הערבים החיים בה ; המשך העלייה " ) המקסימלית ( " היה בעיניו תנאי ראשוני לכל הסדר מדיני , והוא לא היה מוכן לשום ויתור בתחום הזה ; הפתרון הדו–לאומי יתממש לדידו רק לאחר שיהיה בארץ רוב יהודי . הוא החזיק ברעיון הדו–לאומיות עד שהאו"ם החליט על חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית בחלק ממנה ( שלהי . ( 1947 תמיכתה של ברית המועצות בהחלטה הזאת הקלה עליו לשנות את עמדתו . לברית המועצות מקום מיוחד בהגותו ובפעילותו של יערי . במשך שנים רבות היה לו יחס אוהד , עד כדי הערצה , ל"ארץ הסוציאליזם המתגשם" ולעומד בראשה , סטאלין , והוא ראה בהם מקור השראה . לאחר תקופת מבוכה בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב , ערב מלחמת העולם השנייה , גברה אהדתו לברית המועצות שנלחמה בגבורה נגד גרמניה הנאצית והיה לה חלק מכריע בניצחון עליה ובשחרור היהודים שנותרו במזרח אירופה . תמיכתה הפעילה של ברית המועצות בהקמת מדינת ישראל ( באו"ם ובמשלוחי נשק דרך צ'כוסלובקיה ) העצימו עוד יותר את יחסו החיובי כלפיה . סימנים מדאיגים בנוגע לנעשה בברית המועצות בכלל , ובנוגע ליהודים בה בפרט , ואותות ברורים של יחס שלילי לציונות לא פגמו באהדתו כלפיה . התפכחותו ממנה היתה אטית והסתיימה רק בערוב ימיו . עם זאת הוא חלק על עמדתה של ברית המועצות בעניין היהודים והציונות . גם בשיא הערצתו לסטאלין לא קיבל את ההגדרה שלו ללאום , שהוציאה את העם היהודי מכלל הזכאים לעצמאות . ואולם בביקורתו על יחסה של ברית המועצות אל היהודים החיים בה נהג זהירות כדי לא להזיק להם . הפונדמנטליזם הציוני–חלוצי של "השומר הצעיר" בהנהגת יערי וחזן הגן עליו מפני קיצוניות שמאלנית העשויה להגיע עד כדי זניחת הציונות . הפרימאט הציוני חסך מ"השומר הצעיר" את גורלם של מקצת אנשי "גדוד העבודה , " שבשנות ה20– של המאה ה20– עזבו את הארץ ועברו לברית המועצות , ובשנות ה50– הוא הכתיב נקיטת קו נחרץ נגד חברי הקיבוץ הארצי שנטו לעבר הקומוניזם , ובעיקר נגד אלה שנתנו לכך ביטוי ארגוני . הציונות של יערי שמה לה למטרה את ה"הגשמה . " היא היתה ממוקדת בארץ–ישראל ( פלשתינוצנטרית ) ואפיינה אותה " שלילת הגלות , " דהיינו , שלילת אורח החיים הגלותי כמצב שבו היהודים הם מיעוט הנתון לחסדיו של שלטון לא לו , חיים תחת אימת האנטישמיות לגילוייה , מוגבלים בעיסוקיהם הכלכליים ואינם אדונים לגורלם . יערי שאף להוציא את היהודים מן הגלות ואת הגלות מן היהודים בדרך של הקמת חברה חדשה , סוציאליסטית , על–מעמדית , בארץ–ישראל . הוא סבר שכדי להגשים את המטרות האלה על העלייה להיות " סלקטיבית , " ויש להעדיף בה את מי שהכשיר עצמו לחיים החדשים בארץ–ישראל , ובראש ובראשונה את חברי תנועות הנוער החלוציות . גם לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה הוא דגל בעלייה סלקטיבית והדרגתית , ותחת הסיסמה "מצפן להולכים ועוגן לנשארים" ביקש להקים מחדש את התנועה החינוכית באירופה , שתכשיר את האנשים לקראת העלייה . לאחר הקמת המדינה שינה את עמדתו ואימץ את רעיון "קיבוץ הגלויות" – עלייה גדולה , לא סלקטיבית , מכל המעמדות והשכבות ומכל הארצות והמשטרים . חותמו המקורי ובעל המשמעות הרבה ביותר של יערי על תולדות עם ישראל הוא בהיותו אבי הקיבוץ הארצי של "השומר הצעיר" על שתי מסגרותיו : הנקודה הבודדת ( הקיבוץ ) והתנועה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|