|
|
Page:127
נחום גולדמן יגאל עילם נחום גולדמן , מגדולי המדינאים שקמו לעם היהודי ולתנועה הציונית במאה ה , 20– נולד ב10– ביולי , 1895 בעיירה וישנבו בליטא . את שנות ילדותו הראשונות בילה בבית סבו , ובגיל שש עבר לבית הוריו בפרנקפורט על–נהר מיין . הוא הסתגל במהירות לסביבתו החדשה . וכך , בשנים הפורמטיביות של חייו , נמזגו בו שתי התרבויות – היהודית המזרח אירופית השורשית והיהודית המערבית – מזיגה שאפיינה כמה מן האישים הבולטים ביהדות אירופה ובמנהיגות הציונית במחצית הראשונה של המאה ה , 20– ובהם חיים וייצמן . גולדמן היה ציוני מנעוריו , אבל הצד הרעיוני בציונות הוא שעניין אותו , ולא הצד המעשי . רק בביקורו הראשון בארץ , ב , 1913– עמד על מלוא משמעותה של הציונות כ"התחלה של חיים חדשים . " ועם זאת סבר גולדמן שהגולה אינה עשויה לעבור מן העולם : "הפזורה עונה על כמיהה עמוקה המקננת ברוח היהודית . " ב1912– יצא גולדמן ללמוד משפטים באוניברסיטת היידלברג ; מלחמת העולם קטעה את לימודיו . כרוב הסטודנטים היהודיים בגרמניה תמך בצד הגרמני , ורק לקראת סיום המלחמה גברו ספקותיו בנוגע לצדקת העניין הגרמני . בעקבות מאמרים פטריוטיים שפרסם בעיתונות , עם פרוץ המלחמה , ובהם לימד זכות על "רוח המיליטריזם , " הוזמן , אף שלא היה אזרח גרמני , לעבודה במחלקת ההסברה של משרד החוץ הגרמני , ושם שירת כל תקופת המלחמה . עם סיום המלחמה השלים במהירות את לימודיו לתואר ד"ר במשפטים . הוא חבר לפילוסוף יעקב קלצקין בייסוד כתב עת ציוני עצמאי , tter ה Freie Zionistische Bl ( עלים ציוניים חופשיים , ( שלא האריך ימים , אך הסב אליו תשומת לב בשל הרוח הביקורתית החופשית שנשבה בין דפיו . השניים ניגשו להגשמת חלום נועז : הוצאת אנציקלופדיה , שתקיף את כל נושאי התרבות היהודית והיצירה היהודית לדורותיה . מפעל ה"אנציקלופדיה יודאיקה" נמשך כעשר שנים , עד שנקטע עם עליית הנאצים לשלטון ב . 1933– בפרק הזמן הזה יצאו לאור עשרה כרכים בגרמנית ושני כרכים בעברית . בתקופה הזאת נעשה גולדמן מעורב בפוליטיקה הציונית . בפולמוס שהתפתח סביב תוכנית הסוכנות היהודית המורחבת נטה גולדמן אל האופוזיציה . גולדמן נמנה עם מייסדי המפלגה הרדיקלית הקטנה , שחרתה על דגלה מאבק לא מתפשר בתוכנית הסוכנות המורחבת . בקונגרס הציוני הי"ז , , 1931 מילא גולדמן תפקיד מפתח בתמרון נפתל , שהביא להדחתו של וייצמן מן הנשיאות , אך גם לחסימת עלייתו של ז'בוטינסקי לכס ההנהגה במקומו של וייצמן . לאחר הקונגרס הצטרף גולדמן למסע מגבית קרן–היסוד של הנשיא החדש , נחום סוקולוב , לאמריקה . כאן נרקם הקשר המיוחד בינו לבין סטיבן וייז , הדמות הבולטת אז בקרב ציוני אמריקה . וייז שכנע את גולדמן לסייע לו בהקמת "הקונגרס היהודי העולמי" – גוף שיבטא את אחדות העם היהודי בתפוצות וירכז את ההגנה על זכויות הקיבוצים היהודיים הנתונים למתקפה אנטישמית גוברת והולכת באירופה שבין שתי מלחמות העולם . ב , 1933– עם עליית הנאצים לשלטון , יצא גולדמן את גרמניה . בשל פעילותו האנטי–נאצית נשללה ממנו אזרחותו הגרמנית והוא קנה לו אזרחות של הונדורס . לבקשת וייז , קיבל עליו את ריכוז הפעילות של " ועד המשלחות היהודיות " ( הארגון שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה כדי לייצג את זכויות המיעוטים היהודיים במדינות החדשות שקמו לאחר המלחמה ) ושל הקונגרס היהודי העולמי בז ' נבה . במאבק נגד הנאציזם נחל גולדמן אכזבות רבות . הניסיון לארגן חרם יהודי עולמי נגד גרמניה הנאצית נכשל . גורם לא מבוטל בהכשלת החרם היה הקריירה של נחום גולדמן , ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ( 1936 ) ומגדולי המדינאים בעם היהודי ובתנועה הציונית , נסקה במהירות באמריקה , אבל הוא היה ונשאר אירופי בהשקפת עולמו , ובעיני המנהיגות הציונית נחשב לנטע זר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|