|
|
Page:124
אמריקני בולט , שהגה את מושג "הפלורליזם התרבותי" והשווה את החברה האמריקנית ל"סימפוניה" המורכבת מקבוצות גזעיות , אתניות ודתיות שונות . בהשקפת עולמו של קאלן מצא ברנדייס פרספקטיבה שהתאימה לתפיסתו שלו , ועקב כך פיתח רציונל שיישב בין ציונות לאמריקניות . ואכן , אמרתו של ברנדייס כי "כדי להיות אמריקנים טובים עלינו להיות יהודים טובים יותר , וכדי להיות יהודים טובים יותר עלינו להיעשות ציונים" היתה לסימן היכר של התקופה ונודעה בכינוי "הסינתזה הברנדייסית . " ב1914– נודעה להנהגתו הציונית של ברנדייס חשיבות כלל–עולמית , כשקיבל עליו , ערב מלחמת העולם הראשונה , את תפקיד יושב ראש הוועד הפועל הזמני לעניינים ציוניים , מסגרת שנועדה לשמש תחליף זמני להנהגה הציונית באירופה . בקריאה "אנשים ! כסף ! משמעת " ! הנהיג ברנדייס נהלים כמועסקיים חדשים והוביל מסע גיוס כלל–ארצי שהביא לעלייה דרמתית בגודלה של התנועה האמריקנית וביכולתה לגייס תרומות . אך המלחמה היא שנתנה דחיפה חסרת תקדים לתפקידה הציבורי של הציונות האמריקנית . ברנדייס , שיחסיו ההדוקים עם הנשיא וודרו וילסון הניבו עתה סיוע כספי ופוליטי ניכר לתנועה בכללותה , נדחף לפתע פתאום למרכז הזירה הציבורית היהודית העולמית . ב1916– מונה ברנדייס לבית המשפט העליון של ארצות הברית , ופרש מתפקידו בתנועה הציונית . עם זאת , המוניטין והמעמד שרכש המשיכו לשמש אבן שואבת רבת עוצמה לציונות האמריקנית . יתרה מזאת , אף כי נתרחק מעין הציבור , נותר ברנדייס דמות דומיננטית בעניינים הציוניים ותרם את חלקו להבטחת תמיכתו של וילסון בהצהרת בלפור ב . 1917– ההצהרה , כניסתה של אמריקה למלחמה והכיבוש הבריטי של ארץ–ישראל עוררו גל של אהדה למטרה הציונית בארצות הברית . ב1919– היו בהסתדרות ציוני אמריקה יותר מ 175 , 000– חברים , גידול עצום בהשוואה ל 12 , 000– החברים שהיו בה חמש שנים קודם לכן . לאחר מלחמת העולם הראשונה התגלע קרע בין ברנדייס לחיים וייצמן סביב שאלת האסטרטגיה הציונית בנוגע לפלשתינה ולמנדט הבריטי . ברנדייס טען כי הגיעה העת לחדול מפעילות ציונית פוליטית ולהתרכז תחת זאת ביוזמות של גיוס כספים לתמיכה בפיתוחו המעשי של היישוב , ובכלל זה בתוכניות השקעה בקנה מידה גדול כדי לייצב את התשתית הציבורית הכלכלית והחברתית היהודית הצומחת בארץישראל . וייצמן דחה את גישתו של ברנדייס , ועד מהרה התברר כי המאבק ביניהם אינו אידיאולוגי בלבד , והוא מבוסס בחלקו גם על יריבות אישית . וייצמן ניגש להקים את קרן היסוד , זרוע מגבית חדשה של ההסתדרות הציונית העולמית שבה נשתקף חלק ניכר מגישתו של ברנדייס , מתוך שהוא מותיר בידיו שלו במידה רבה את הפיקוח על גיוס כספים בתפוצות ועל חלוקתם . העימות בין ברנדייס לווייצמן הגיע לשיאו בוועידה הארצית של ציוני אמריקה ב . 1921– סיעתו של וייצמן , בהנהגתו של לואי ליפסקי , גברה על קבוצתו של ברנדייס ותפסה את מקומה בהנהגה הרשמית של התנועה האמריקנית . קבוצתו של ברנדייס אמנם פרשה כגוש אחד , אך היא הוסיפה לפעול מאחורי הקלעים והובילה כמה מפעלי השקעה חשובים כגון החברה הכלכלית לארץ–ישראל , ה , PEC– וקרן התרומות לישראל ה , Palestine Endowment Fund– ה . PEF– כעבור עשר שנים קרא ליפסקי לקבוצת ברנדייס לשוב להנהגת הציונות האמריקנית . אף כי העניין האישי של ברנדייס בציונות לא דעך מעולם , עברה בהדרגה , בשנות ה , 30– הנהגת התנועה האמריקנית לידי אחרים , בייחוד רביי סטיבן ס' וייז , שהיה מיודד עם הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט . אף על פי כן העמיד ברנדייס את יוקרתו ואת כוח השפעתו תדיר לרשות התנועה האמריקנית ולרשות התנועה העולמית , מתוך רצון לעזור בקידום אינטרסים ציוניים בארץ–ישראל . עד מותו של ברנדייס , בשנת , 1941 נהגו וייז ואחרים לבקש את עצתו דרך קבע בענייני מדיניות יהודית וציונית . לקריאה נוספת : and American Zionism , New York and Oxford : Oxford Ben Halpern , A Clash of Heroes : Brandeis , Weizmann . Zionism , Detroit : Wayne State University Press , Samuel Halperin , The Political World of American University Press , 1987 . Mark A . Raider , The Emergence of American Zionism , 1961 Jehuda Reinharz and Anita Shapira , eds ., Essential Press , 1993 . Statesman , New York and Oxford : Oxford University Jehuda Reinharz , Chaim Weizmann : The Making of a 1998 . New York and London : New York University Press , Tradition , Boston : Little , Brown 1981 . ––––– , Louis D . Brandeis and the Progressive Doubleday , 1975 . Holocaust , Garden City , NY : Anchor Press / Melvin I . Urofsky , American Zionism from Herzl to the University Press , 1996 . Papers on Zionism , New York and London : New York
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|