|
|
Page:121
מהן עוררו גלי ביקורת וסימני שאלה גם בקרב חבריו למפלגה . התגברות פעולות הפדאיון שחדרו ממצרים ופגעו ביישובי הדרום של ישראל והודעתו המפתיעה של נאצר על הלאמת תעלת סואץ ( יולי , ( 1956 הכשירו את הקרקע בלבם של בןגוריון ושל כמה משותפיו להנהגה הביטחונית לנקיטת יוזמה צבאית להרתעתו של נאצר . על רקע זה נענה בן–גוריון להצעתה של צרפת , ולפיה תחבור ישראל למבצע צבאי גדול , שבו תשתתף גם בריטניה , ומטרתו כיבוש תעלת סואץ . ב29– באוקטובר של אותה שנה פתח צה"ל במבצע מלחמתי ובמהלכו הושג ניצחון צבאי מרשים וצה"ל השתלט על סיני , אך בלחץ ארצות הברית וברית המועצות נאלץ בן–גוריון לפקוד על צה"ל לסגת לגבול הבינלאומי . הנסיגה מסיני הביאה לידי שינוי ניכר בגישתו המדינית של בן–גוריון . הוא הגיע להכרה כי בכוח הנשק לא יוכל אף אחד מן הצדדים לסכסוך המזרח–תיכוני להביא לידי הכרעה . הוא הביע חשש כבד מפני כיבוש הגדה המערבית והשתלטות על מיליון ערבים החיים בה . באורח פרדוקסלי חיזק הדבר את החלטתו לפתח את האופציה הגרעינית של ישראל , מתוך אמונתו שבעזרת אופציה זו תוכל ישראל להרתיע כל תוקפן בלי להיזקק לשימוש בכוח ממש . נאמן לדרכו החדשה הכריז בן–גוריון , זמן קצר אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים , כי על ישראל לסגת מן השטחים שכבשה במלחמה זו , למעט מרמת–הגולן ומירושלים המזרחית . במהלך שמונה השנים הבאות , שבהן המשיך לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון , הוא נקלע למחלוקות רבות , והנודעת שבהן היא "פרשת לבון , " שאף היא נסבה סביב "העסק הביש . " המחלוקות המרות הקשו את תפקודו והקימו נגדו , לראשונה , גם גורמים מרכזיים במפא"י . ב1963– הוא התפטר סופית מראשות הממשלה . מנהיגות דומיננטית וריבוי משברים קרוב לשלושים שנה , מאז נבחר ליו"ר הנהלת הסוכנות , היה בן–גוריון הדמות הדומיננטית ביישוב , בעם ובמדינה , והוא שהחזיק , להוציא בפרקי זמן קצרים , במוסרות השלטון והמנהיגות . למרות הסמכות הלא רגילה שהקרין על סביבותיו , היתה מנהיגותו כרוכה בריבוי של משברים , איומי התפטרות ואף התפטרויות בפועל , שלו עצמו ושל בני הפלוגתא שלו . ואם בפרק האחרון של מנהיגותו סבב המשבר סביב "פרשת לבון , " הרי בראשית ימיה של המדינה משברים לא מעטים נסבו על המחלוקות עם המפלגות הדתיות . שלוש מתוך תשע הממשלות שעמד בראשן נקלעו למשבר על רקע זה . ליחסו של בן–גוריון לסוגיית היחסים שבין הדת למדינה היתה השפעה למעלה : בן גוריון ( עם הרב פישמן ) בחתימה על מגילת העצמאות ב . 1948- באמצע : במדי יחידת הרובאים המלכותית של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה . למטה : עם יצחק בן-צבי , כתלמידי משפטים באוניברסיטה בתורכיה , 1912
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|